איך להתמודד עם כעס מבלי להתאפק אבל גם בלי לצעוק על מי שמולך ??

היא מרגישה שהיא עומדת להתפוצץ,

כבר כמה לילות  שמיד אחרי ארוחת ערב,

איך שהילדים מתפזרים למיטות,

הוא נעמד, לוקח את המפתחות ומכריז שהוא יוצא לחבר.

יוצא לה עשן מהאוזניים,

בא לה לצרוח, שיעוף לה מהעיניים,

אבל הקטע הוא- שזה בדיוק מה שהוא עושה

וזה בדדדדייייוק מה שכל כך מעצבן אותה..

בא לה לעוף לאןשהוא בעצמה, שגם הוא ירגיש מה זה..

אבל לאן ? כי לא באמת בא לה לצאת לשום מקום,

רק בשביל להחזיר לו, שירגיש את הנטישה הזו

שהיא חווה כל ערב לאחרונה..

והדינמיקה הזו בלתי נסבלת-

הוא בורח, והיא מוצאת את עצמה רודפת,

למה  ? היא תוהה.. הוא כל כך מעצבן אותה ..

מה מושך אותה לרדוף אחריו בכלל ??

והוא- מרגיש שהיא רודפת ובורח עוד יותר..

ובלי שהיא יכולה לשלוט בזה.. היא –

כמו שבטח ניחשת.. רודפת יותר,

אבל כל כך כועסת... עצבנית בטירוף..

כמו הר געש בתוכה..

הכעס מכווץ לה את השכמות, יושב שם עד כדי כאב..

וכל מה שיש לה לומר לו יוצא בצרורות של טענות,

ואז .. – ניחוש פרוע ??

הוא עוד יותר בורח...

כעס- למה הוא טוב ?

ואיך אפשר לעבוד אתו ולהשתמש באנרגיה שלו ? להפנות אותה לכיוון אחר .. טוב יותר??

כעס- הוא אנרגיה פוטנציאלית..

היא נמצאת שם בתוכנו, רוחשת וגועשת,

אנחנו רוצים שהאנרגיה- בכלל, כל סוגי האנרגיה שאנו חווים,

יהיו אנרגיה בתנועה,

כל עוד האנרגיה לא בתנועה – משמעו חסימות  ותקיעות.

אנחנו רוצים להפוך את האנרגיה הפוטנציאלית לאנרגיה קינטית.

במאמץ מזערי.. באלגנטיות.. להשתמש באנרגיה של הכעס,

ולהפנות אותה לאן שהוא אחר- שנבחר לנכון..

אז קודם כל כשיש בנו כעס-

יהיה נכון עבורנו לפרוק אותו- אפשר ללכת לים ולצעוק,

אפשר לצעוק לתוך הכרית, או במקלחת,

אפשר לעשות את מה ששירלי מן – מורה בכירה ליוגה, מדיטציה וכח המחשבה - יוגה מלכותית.

מציעה בסרטון "איך לשחרר כעס במיידי"

העיקר לפרוק אותו החוצה מאיתנו..

אבל,

אם אנחנו נוטים לכעוס, נכון יהיה עבורנו אחרי שפרקנו אותו..

לבדוק איך הכעס משרת אותנו.

הכעס הוא רגש שמכסה על רגשות עמוקים יותר,

כאלה שקשה לנו לשאת ולכן אנחנו נעזרים ב'מכסה' כמו כעס ופחד..

למשל - הכעס עשוי לכסות על חרדה ילדית מחוסר אונים,

כי הוא נותן אשליה של תחושה של אונים.

כאילו מגן עלינו שלא נרגיש את חוסר האונים הילדי שהיה לנו כל כך קשה,

ולחוסר האונים הזה יש צבעים שונים –

לא רואים אותי, אני לא קיימת,

לא אוהבים אותי ..

אני צריכה שתצילו אותי מפה !!

אבל כל עוד חוסר האונים הוא הרגש שתחת הכעס, יש שם חרדה,

ולמרות האשליה של ה"יש- אונים", אני לא יכולה לפעול משם,

כי ממקום של חרדה.. אין לי סיכוי לפעול.

ואנחנו רוצים להפוך את הכעס- האנרגיה הפוטנציאלית הזו לאנרגיה קינטית,

לפתוח את החסימה, לאפשר זרימה ותנועה..

מצאתי שמאד מאד עזר לי בתקופה ההיא

שהכעס היה איתי יותר מהאיש שלי..

להסתכל לו – לכעס – בעיניים,

לנשום פנימה, אל תוך הגוף, נשימות איטיות ובתשומת לב,

ולשים לב למה שעולה.

הכעס היה כל כך דומיננטי,

והיתה התכוונות פנימית להרגיש את מה שיש תחתיו..

שמיד צף לו הרגש אותו הוא כיסה -

היה שם כאב עצום,

שלא רואים אותי, שאני לא ראויה,

למרות שאיפה שהוא יש חלק בי שיודע שכן.. אני ראויה..

אבל התחושה היתה שלא ראו.. שלא קיבלו אותי כפי שאני,

היה שם חוסר אונים וכאב על כך

שלא אוהבים אותי על מי שאני- פשוט כי אני אני.

וכשיכולתי להתחבר לכאב,

בקלות יכולתי לפרק את הכעס בדמעות,

כי הן היו שם בשבילי, זרמו,  שחררו, והצילו אותי מהתקיעות

שבה הכעס - כשהיה רק כעס - הצליח להשאיר..

אז-

קודם כל לפרוק , החוצה, בטבע, לעצים, לים, לאדמה,

או בתנוחת האריה ששירלי מן מדגימה בסרטון "איך לשחרר כעס במיידי".

אחר כך- לעבוד עם מה שנשאר,

להיכנס פנימה, לחכות שהרגש שמסתתר תחת הכעס יחשוף את עצמו,

ולתת לו להתפרק עם מה שיעלה – צחוק, בכי, צעקה..

מה שיעלה יתקבל בברכה.

בהצלחה !

מי יתן ונזכה להתמיר את כל הכעסים שלנו

לטוב לב.

ולרגע קטנצ'יק אחד .. תארו לכם איך העולם היה נראה אם כולם היו מצליחים בכך ??

שוב קישור לסרטון איך לשחרר כעס במיידי של שירלי מן - יוגה מלכותית, אליה ניתן להגיע דרך האתר http://shirliman.co.il