חפש בבלוג זה

יום שני, 17 בפברואר 2014

להאשים או לא להאשים ?? זו השאלה .

לא מזמן כתבתי מאמר בנושא הזה – 'להאשים או לא להאשים – זאת השאלה '
לקהילה של גרושים ומתגרשים.
בחרתי להעלות אותו גם פה -
בבלוג שמטרתו לחזק את הקשר הזוגי,
מאחר והנטייה הזו קיימת בנו תמיד –
בלי קשר לגירושין –
אני כמובן מדברת על הנטייה להאשים / לקחת על עצמנו את האשמה.

נכון שהיא מתעצם מאד כשיש פרידה באופק.. (יודעת מניסיון של כמעט שם..)
אז לא כל מילה תדבר אלייך לגמרי,
אבל בהחלט יש שם הצעה שתוכלי להיעזר בה במקרים שבהם האשמה פוגשת בך.

אז הנה המאמר :

להאשים או לא להאשים ?? זאת השאלה

"הכל בגלל השטויות שלו.."
"הרי ברור שהכל בגללך ובגלל ההתנהגות שלך.. "
"איך אתה מעז להתנהג ככה ?? "
"..בחיים לא הייתי מאמינה אם היו אומרים לי שככה תתנהג.. "
"..כאילו הפכת להיות מישהו אחר..
משהו מפלצתי ושוחר מלחמה,
ואני בכלל התחתנתי עם איש רגיש של שלום ואהבה.."

ואני מעדיפה לעצור פה את הציטוטים..

מה קורה לנו שם בתקופה הזו של הפרידה ?
עם הגירושין באופק (לפנים או מאחור)
משהו באמון שהיה , זה שאיפשר לנו לישון אחד ליד השני,
זה שאיפשר לנו להפקיד את ילדינו אחד בידי השני,
אותו האמון שהיה כל כך ברור מאליו..
מתנפץ.

לרגעים (או למעלה מזה..) אנחנו מתייחסים אל מי שהיה בחיר ליבנו עד לא מזמן
כאל האויב מס' 1 שבכל רגע עלול לחרב את עולמנו.

בנוסף לאמון שמתמוסס,
ישנה הנטייה להאשים האחד את השני –
בכל מה שהיה ומה שקורה,
בגלל שהוא כזה חסר אחריות / מעופף / מנותק מהמציאות..
בגלל שאי אפשר לדבר אתו..
בגלל שהוא בלתי נסבל..

והאמת, מאד מפתה להיכנס למקום הזה של
המאשים, הצודק, והמצטדק .

אבל זה לא המקום שבסופו של דבר יהיה לנו נעים בו.
זה לא המקום שממנו נוכל לנצל את ההזדמנות
ואם כבר סבלנו – אז לפחות לצמוח מפה הלאה.

לצמוח מפה נוכל - ככל שנהיה בתשומת לב פנימה-
לא מה הוא לא עשה/ כמה הוא אשם/ מטומטם/ דביל וחסר אחריות,
אלא איפה זה פוגש אותי,
מה שכל כך קשה לי שם כשהוא כועס למשל,
או כשהוא מתנהג בצורה זו או אחרת.

ככל שנתבונן פנימה,
נוכל להרגיש את אותם הרגשות שבועטים שם,
לתת להם מקוםבתוכנו ולא כשאנחנו צועקים אותם החוצה
מקום שיאפשר להם ריפוי אמיתי
שיאפשר לנו צמיחה.

מה זו הצמיחה הזו ?? את אולי שואלת ..

הצמיחה הזו היא תהליך מופלא, שבו -
אנחנו מתחברות לעצמנו,
שבו- מיום ליום אנחנו לומדות להקשיב ללב,
נזכרות ברצונות שלנו, בכמיהות שלנו,
מתחזקות ויכולות להתחיל לממש את האיכויות-
ש.. חלקן שכחנו שיש לנו

אז במקום להילחם בו,
להאשים אותו ולהתלונן עליו,
אני מציעה לעבור לגישה שתקדם אותך-
לחזור פנימה, להיות עם התחושות, להקשיב למה שעולה,
לתת מקום לרגשות ולתחושות,
ולהתחבר לעוצמה שלך מחדש.

תאמיני לי – הייתי שם,
גם כמאשימה, וגם כצומחת..
(אגב זה קורה במקביל, המאשימה לאט לאט פחות מאשימה
הצומחת יותר יותר צומחת..)
אמנם זה לא מה שטבעי לנו לעשות,
אבל בהחלט –הרבה יותר כיף, ממלא ומעצים – להיות פנימה בתחושות,
להיזכר באיכויות וברצונות ולחזור הביתה אל עצמי ועוצמתי.
והוא.. אם את שואלת ..
את כבר תראי.. גם הוא יגיב אחרת.. כי כשאחד מאתנו מפסיק 'להחזיר את הכדור'..
כללי המשחק משתנים.

חייבת לספר לך ש..
ב 20+21 במרץ מתקיימת סדנה לזוגות
בה נעבוד על כל מיני נטיות שלנו –
            להעליב / להיעלב,
            לכעוס / להיבהל מהכעס ולהתכווץ / לכעוס בחזרה
            להאשים / לקחת על עצמך את האשמה
            מיני דו שיח שלא מקדמים אותנו אבל אנחנו נוטים להיסחף אתם ..
            זו סדנה מופלאה בה זוגות לומדים שיח בריא ומקדם
            שלוקח אותם למחוזות של שותפות, חברות ו אהבה.

שלך בכל שאלה או שיתוף
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

איך לדעת למי להקשיב? לגוף? לרגש? לרציונל?

נולדתי ילדה מאד רגישה וככזו בכיתי מלא, ו.. זה הכי טבעי, שהרי בתחילת חיינו, יש זרימה טבעית ואינסטינקטיבית - כואב/ מציק? עולה בכי כדי שאלוהאמא...