יצא ככה שהשבוע מתחיל ב ט' באב
שמציין את חורבן בית המקדש,
ומסתיים בטו' באב - הוא יום האהבה.
לא יכולתי שלא לעשות את ההקשר
מהגלובלי הקולקטיבי - אל האישי הביתי -
על מנת שנוכל להיעזר בשבוע הזה וליהנות מהמעבר הזה-
מהחורבן אותו מבכים ביום ראשון,
אל התקומה, התקווה, השחרור והזרימה אותה חוגגים עם האהבה - בשישי.
כולנו יודעים (לרוב על בשרנו) באיזו קלות אנחנו יכולים להוביל לחורבן הבית שלנו..
זוגיות מחייבת היא הקשר הכי אינטימי בכל הקשרים האנושיים-
אנחנו מכירים את בני הזוג הכי טוב מכל אחד אחר
אנחנו יכולים לאהוב אותם מעומק ליבנו
או לפגוע בהם עד עומק נשמתם.
בכל פעם שנִכָנע להרגלים, לפחדים, ללחצים
להתנהגויות ההישרדותיות שלנו -
שמפעילות בתגובה את ׳כלי המלחמה׳ אצל בן הזוג שלנו -
אנחנו בדרך לשם - לחורבן,
ובעצם כל סיבוב כזה מוסיף עוד שכבה של חומה בינינו
שמצמיחה עוד קוצים ומיני מגינים, שמצד אחד לכאורה מגנים עלינו לא להיפגע
אך מצד שני מייצרים אוירה טעונה ונפיצה,
ואז כל מילה שלו יכולה להתפרש כקריאה למלחמה ולהוביל לתגובה לוחמנית מצדה..
ושוב אנחנו בדרך לחורבן..
והעניין הוא שמראש נימשך אל מי שיהיה לנו
הכי טבעי ללחוץ לו על הכפתורים .. :-(
לעומת זאת, מה שמאפשר המעבר מט' לטו' באב
(וכן, זה לא חייב להיות רק השבוע :-),
זוהי נקודת מבט לחיים, שהשבוע אנחנו מקבלים תזכורת לגביה ..)
מה שמאפשר אם כן ה "מט' לטו' באב" -
זה רגע לשים את כלי המלחמה בצד,
להזכיר לעצמנו שאין פה סכנה אמיתית,
שלרוב אין באמת ניסיון להרע לנו מהצד השני
וגם אם היא שוב מנג׳סת לו לגבי מתי הוא מתכוון לצבוע את הקיר
יש מצב שזה לא- כי בא לה לרדת לחייו..
יש מצב שזה פשוט נוגע באותו המקום הרגיז
שקופץ להגנתו אל מול כל ניסיון להפעיל אותו.
אותה התנגדות לסמכות שחווה תמיד כביקורתית ומכלה,
אל מולה פיתח נוהג מסוג של שביתה איטלקית,
אוזניים ערלות ומרחב הגנה שלא נותן להתקרב אליו..
מה שבעבר מול אבא שלו- היה מוצדק..
אבל היום -
לא בטוח..
אומר זאת אחרת
כל עוד אנחנו לא מודעים ולא פותרים את המקומות הלא פתורים הללו
שמובילים אותה ׳להציק׳
שמובילים אותו להדוף,
נמצא את עצמנו חוזרים לאותה נקודה.
וגם אם הריב ישכח לזמן מה.. (עם עוד שכבה בחומה שביניהם במסגרת הכל כלול)
זה יהיה מה שנקרא - עד ה"עונג" הבא...
עד כאן איך אנחנו מובילים את עצמנו ל ט' באב, לחורבן ביתינו..
כשאנחנו ערים לקולות שמשתתפים במערכה
כשאנחנו בוחרים בריפוי שלהם
ובצמיחה מתוך ההישרדות אל האיכות-
כשהיא מרגיעה את המקום הלוחץ והמנג'ס שלא נותן מנוח גם לה בעצמה ,
וכשהוא מרגיע את אותה ההתנגדות שלעתים- אם לא למעלה מזה -
מסמאת ומעוורת אותו ומייצרת מצב שהוא בעצמו מפסיד ממנו..
אז - שם - מתרחש הטו' באב שלהם.
רק... שצריך מישהו שיודע את הדרך כדי להוביל אתכם לשם..
ורצוי.. שהוא יהיה מומחה בנושא,
ואני יודעת את הסודות והפיתולים כדי להוביל אתכם בבטחה
ולרקום בעדינות מחדש את החיבור מהלב שלך אל הלב שלו,
כדי ששוב יהיה לכם כיף לקום בבוקר,
וגם לחזור בסוף כל יום מהעבודה,
אני מזמינה אותך לקחת את עצמכם :-)
לנצל את הסמליות שבמעבר הנפלא הזה
לשנות כיוון -
וללכת יחד אתי
בדרך הכי נפלאה שאני מכירה,
שבכל פעם מפעימה אותי בָדיוק, בגאונות, וביכולת שלה לפתוח את הלב,
אל הטו' באב שבכם - אל האהבה.
לא עוד גב אל גב,
לא עוד ריחוק וניכור..
אלא - כמה כיף -
תחושה שהוא באמת שם בשבילך
ידיעה שאתם יחד !
חג אהבה שמח
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
אגב -
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה