הנה דוגמא לאיך שזה נשמע בהתחלה,
ומה קורה אחר כך, ואיך באמת אפשר לצאת ממריבות ומאבקי כוח
ולהצליח לדבר אתו :
" מאז שיוגבי נולד זה נהיה קשה כל כך – את כל הזמן אתו, ועם ההנקה הזו שנמשכת הרבה מעבר לכל היגיון.. כל תשומת הלב שלך מופנית אליו ואני - מרגיש אאוטסיידר.. לא שייך... זה כאילו אתם ביחד ואני מנגד, וכל פעם מחדש אני נשאר לבד... "
הוא פתח והמשיך :
" גם אתמול – רציתי שנישאר אצל ההורים שלי, ואת – בכלל לא שמעת אותי... היית כל כך מרוכזת בך ובו ובמה שהוא צריך הרגשתי כאילו אני לא קיים בשבילך...
אני מרגיש כל כך לא שייך מאז שהוא נולד, וכל כך בודד.. וזה מכעיס ומתסכל,
והדרך שבה אני מגיב זה – שאני פשוט מתנתק. יכול להיות שאני מודע לכך שזה הכי יעצבן אותך, אבל גם הקואליציה שלכם כל כך מעצבנת אותי..
ואז, אחרי כמה דקות של 'ניצחון'.. ברור לי שזה לא יכול להימשך לעד ככה.. ואני נכנע, ומציע לדבר על זה כדי להגיע לפתרון.
לאורך כל ההתנהלות הזו, התחושה לא נעימה, גם כשאני מנסה להילחם על מקומי - כשאני מבקש משהו, גם כשאני כועס ומסתגר (שם יש לי קצת שקט אבל לא אמיתי..) ובטח כשאני חוזר אליך כנוע ושבוז.. "
בהמשך, הסתבר, שהמקום הזה שמרגיש שאין לו מוצא,
שככה או ככה - בסופו של דבר
הוא ימצא את עצמו מוותר על עצמו בשביל האחר - מוכר לו כבר הרבה זמן,
יותר נכון מאז שהוא זוכר את עצמו.
מאז שהיה ילד, קיבל שוב ושוב את הרושם שככה - כמו שהוא - זה לא מספיק,
ה 97 שקיבל ומה שהיה לאימא לומר זה: "איפה ה 3 נקודות החסרות" ה "למה אתה לא כמו ... ?"
ועוד כאלה, עד שגמל בליבו החלטה, שעדיף שכולם מסביב יהיו מרוצים כי ככה יהיה לו שקט, ואז – גם הוא יהיה מרוצה..
והוא למד והתרגל להקשיב טוב טוב לצרכים של הסביבה,
ולהיענות להם.
אלא ש.. עם הזמן, ובמיוחד לאחרונה, הוא מגלה
שהשקט 'שם' זמני, אם בכלל מרגיש ממש כשקט..
וזה כבר מציק לו כשהוא לא מעז לומר את מה שהוא רוצה
וכל כך מתחשב בזו ובזה ובאלה..
אגב בבית, זה אותו הדבר אבל בדיוק ההיפך,
שם הוא מנסה באופן לא מודע לפצות על החוסר הזה במילוי הצרכים שלו -
אז הוא דורש אותם
העניין הוא..
שפיצוי כמו פיצוי.. לא עושה את העבודה...
וה 'דרישה' – מעלה מיד התנגדות מצד האישה שלו
ושוב.. הוא נכנע,
ושוב – הצורך שלו לא נענה
והוא נותר עם התסכול שהולך וגואה ולא נותן לו מנוח..
ככל שהוא הסכים להיות עם התחושה,
ככל שהעז לחוות את הרגש,
ולהיות שם בשביל החלקים מהם הוא נוהג להתעלם,
הוא יכול היה להבין את המתחולל בתוכו,
וכבר להיות הראשון שמקשיב, שלא מתעלם מהקול הפנימי שלו (עצמו)
מרגש במיוחד היה להבחין שהגוף מדבר באופן מאד ברור
ונותן לנו בשפתו (שפת הגוף) רמזים מאד עבים -
המועקה היתה ממוקמת באזור הלב,
והדימוי של התחושה היה של רעש,
כאילו זה הרעש שהקולות של הצרכים של אחרים עשו שם והקשו עליו לשמוע את קולו של הלב שלו עצמו..
לכאורה – הם רבו על :
כמה זמן נכון להניק ?
האם חלב אם בגיל הזה באמת מחזק את מערכת החיסון ?
איך נכון לישון בלילה ?
מתי לחזור הביתה מההורים ?
למעשה – הוא היה צריך שהיא תראה אותו.
אלא, שבעצמו לא היה במצב שמסוגל לראות ולהבין את הצורך שלו
לא כל שכן לבטא אותו בצורה ברורה.
אך לא עוד.. עכשיו – הוא ער למתחולל בתוכו, הוא יודע לזהות את ריטואל הזה ואיך שהוא מפעיל אותו, וכמי שמתבונן במצב בבהירות שנוצרה, הוא הוא זה שבוחר להוביל מעתה, והכיוון הוא קול הלב שלו עצמו..
ככל שיהיה נאמן לקול הלב שלו, לא יחווה את הכניעה מחד, ולא את הדרישה (שגם היא מובילה בסופו של דבר לכניעה) מאידך והוא יוכל לבטא את הצורך שלו באופן שהרבה יותר סביר להניח שיענה באהבה.
כשהיא יושבת ושומעת אותו מתאר את מה שהתחולל בתוכו, באופן הזה – שלא עסוק בלהאשים אותה, אלא בתיאור של מה שקורה לו – זה לא רק שהיא יכולה להקשיב.. ולא רק שהיא מבינה מה קורה לה בסיטואציה (עוד מפתח לשינוי של הריטואל הזוגי שלהם) זה גם – שהיא מרגישה ממש קרובה אליו.
וכל כך הרבה זמן שכבר לא הרגישה קרובה..
ולהיפך.. רצתה רק להתרחק עוד ועוד..
שזה היה מאדדד מרגש, ומשמח, ומקרב לבבות
(לא רק של שניהם.. כי גם אני הייתי שם :-)
אז לפני שהייאוש משתלט..
ומראה רק דרך של פרידה כאפשרית..
יש לי חדשות בשבילכם –
אפשר ואפשר גם אחרת אפשר לחיות ביחד בחברות ואהבה ושיתוף, בחיוך, בידיעת החיבור.
וזה הרבה יותר קל ומהר ממה שאתם יכולים לדמיין.. כל הפרטים ממש פה,
פרטים נוספים על ערכת הקלפים לזוגות בלחיצה על התמונה
לא עוד "אין לי כסף" - להצליח לחיות ברווחה ובשמחת היש,
בתחושה שהכסף משרת אתכם ולא אתם אותו.
תהליך כלכלי קצר וקולע, שמוציא אתכם מהמינוס אל פלוס מרווח ושופע !
פרטים תוך כדי שיחת יעוץ קצרה בחינם שאליה נרשמים כאן
להרשמה לשיחת יעוץ כלכלית קצרה בה אלמד אותך איך להגיע לרווחה כלכלית יש ללחוץ כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה