כך אמרה לי יונית אתמול,
ולא, היא לא לבד..
גם אני-
כשהיכרתי את האיש שלי, סיימתי ללמוד יפנית (כן, כן :-)
הייתי בעיצומו של תהליך קבלה ללימודי המשך ביפן
אבל אז.. החלטנו להתחתן,
והתכניות שלי נגנזו. (לגמרי אני, האחראית היחידה לכך)
את היצירתיות שלי אהבתי לבטא דרך המצלמה
אבל אז... הכרתי אותו
והוא צלם כל כך מוכשר, שזה נראה לי מיותר לנסות
ו...התחביב שלי נגנז. (שוב בגללי)
וזו היתה רק ההתחלה,
כשהילדים נולדו התמסרתי להם מתוך בחירה (די ברור וטבעי)
רק ששכחתי את עצמי גם שם.
"... נשים רבות מוצאות את עצמן רחוקות מתחושת שלמות בחיים
ובמקום ליהנות ממי שהן, מוותרות על עצמן
וזאת תוך נטייה להיות בנתינה לכוווולם: לילדים, לבן הזוג, להורים, לבית...
ואז, בסוף היום, כשמגיע תורן,
הן נותרות לרוב נטולות כוחות ועייפות מכדי להקדיש ולו מעט תשומת לב לעצמן.
כך, לאורך זמן נשכח מאתנו מה אנחנו רוצות, מה אנחנו שוות,
מה אנחנו יודעות ומה באמת חשוב לנו.
אט אט אנחנו מתרחקות מהמרכז שלנו ומקולנו הפנימי האותנטי
ובכך שוכחות את העוצמה הטמונה בנו.
.....
בעידן בו אנו חיות כיום, חלה התעוררות הקוראת לנו לשוב 'הביתה'.
זוהי קריאה בלתי נמנעת, נקודת אל חזור.
קריאה בה דוחקת בנו המציאות להיזכר בגדולתנו, באיכויות שלנו,
בעוצמה של מי שאנחנו, במקום שלנו
ובחשיבות המימוש שלנו כחלק מהחברה כולה.
כשאני כותבת 'המציאות דוחקת',
משמע שזו לא תהיה תמיד עדינה אתנו
ושלעתים ניאלץ לעבור לא מעט טלטלות כדי למצוא שוב את מי שנועדנו להיות.
אף על פי כן, אפשר לעבור מסע חזרה אל עצמך בקלות יחסית
ולחסוך את הטלטלות ואת המשברים בדרך.
משברים כמו אלה שעברתי בעצמי בקשר הזוגי שלי בהחלט לא הכרחיים... " (קטע מתוך "להישאר את בשניים")
וכדי שתזכי בהתעוררות הזו בקלות ובפשטות,
כתבתי עבורך את הספר הזה:
כי כשאת חוזרת להיות מי שאת במלואך
כוווולם מרוויחים
את - כמובן בשמחת הגילוי של עצמך
אישך- ברור, יכול ליהנות ממי שאת (ולא עוד לספוג את המרמור שנלווה לויתור)
והילדים שיכולים גם ליהנות ממי שאת
וגם לקבל דוגמא אישית ראויה לחיים 
זהו ספר תהליך העצמה נפלא לאישה בזוגיות (או לאישה שהיתה בזוגיות)
והוא נמצא מרחק הקלקה (כאן) ממך
מזמינה אותך להצטרף אלי במסע אתו,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
זה ב❤️
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה