איך להפחית מריבות ב 2 צעדים קטנים?

בשבת בבוקר יצאתי לראשונה
אחרי 24 (!) ימי בידוד
להליכה קצרה בשדות שמאחורי הבית שלי.

זה היה לא פחות מעונג צרוף...
כל צעד עולם ומלואו
הפרחים, הפרפרים, החרקים..
האביב בשיאו.

בניגוד לפעמים רבות בעבר
בהן הייתי משוחחת תוך כדי בטלפון,
הפעם הייתי כולי בנוכחות מלאה
נפעמת ממה שמתרחש סביבי
לגמרי חוויה רב חושית :-)

ויחד עם זאת,
כמו שקורה לי הרבה -
תוך כדי הליכה בטבע
התחיל להיכתב במוחי הפוסט הזה

אז הנה לך 2 צעדים פשוטים וברורים
שבאמצעותם ניתן להפחית - 
עד כדי להימנע - ממריבות.

נכון,
לא תמיד פשוט לממש אותם,
ונכון,
הם בדיוק ההיפך מההרגל שלנו
ובכל זאת,
ככל שנהיה נחושים ונחזור עליהם שוב ושוב
כך כמו נסלול לעצמנו נתיב חדש במוח
ונייצר הרגל חדש
שאחת ההשלכות שלו היא שהמריבות יפחתו
אבל הרבה מעבר לכך
נחווה רווחה הרבה יותר גדולה בחיים בכלל.

אז ככה:
כבני זוג אנחנו מדגישים אחד לשני
את המקומות הלא פתורים שלו

אגדיל ואומר -
ככל שאנחנו מתאימים יותר
כך נשקף בצורה מדוייקת ומעצבנת יותר 
את המקומות הלא פתורים של האחר

ועדיין... בניגוד לשיח הנפוץ והשכיח...
הוא } לא אשם בכך שרע לה { כעת

יחד עם זאת,
הוא בהחלט עשוי להיות מי
שמעורר את התחושה הרעה
שממילא מתקיימת בתוכה

ובכך מעצבן אותה מחד
ומאידך - במקרה שהיא מודעת לכך -
מזכיר לה את המקומות הלא פתורים שלה
ואת האפשרות להתרחב
לאני שלם, רגוע, שמח ובטוח יותר

אם כן,
הצעד הראשון יהיה
לעשות הפרדה
בין מה שהוא } עושה
לבין מה שמתחולל בתוכה { כתוצאה מכך

ולזכור שזה הכיוון החשוב עבורה
לשם נכון לה להפנות את תשומת הלב -
אל המקום שהופעל בתוכה.

זאת אומרת לקחת בעלות על ההפעלה שלה
שנכון שהוא { היה הטריגר שלה
אבל המקום המופעל הוא לגמרי שלה.

הצעד הראשון אם כן, הוא הפרדה
בין מה שהוא } עשה/לא עשה/ אמר...
לבין מה שהתעורר בעולמה הפנימי.

כמובן שזה גם נכון בהיפוך תפקידים -
הפרדה בין מה שהיא { עשתה/ לא עשתה/ אמרה...
למה שמתחולל בקרבו בהמשך לכך

הצעד השני עבורה יהיה לבדוק ולהסתקרן
לא מתוך אשמה וביקורת
אלא מתוך סקרנות ורצון כנה להבין
למה בעצם זה כל כך מפעיל אותה?

!!
הבדיקה היא תמיד פנימה.
אין פה המלצה עבורה
לבדוק למה זה בעצם כל כך מפעיל אותו?..
מפתה... אבל לא :-)
כל אחד בודק עבור עצמו!

זו מן חקירה סקרנית,
רצוי לא רק בראש,
אלא ממש להיות עם הרגשות המתעוררים
מה שמאפשר לטרנספורמציה להתחולל
ולחוקר לצמוח, להתפתח ולגדול יותר ויותר

מה שיקרה כתוצאה מזה,
ככל שהטרנספורמציה מתחוללת -
המקום הלא פתור בתוכה "נפתר",
או מתקיימת שם יותר ויותר מסה של ריפוי
ואז ככל שהנושא מעובד רגשית,
גם אם הוא { ימשיך להתנהג באותו האופן
זה כבר לא/ או פחות יהיה טריגר
שיפעיל את המקום הלא פתור שבה
כי הוא כבר "פתור"

ואז היא תוכל באופן ענייני
ולא אמוציונלי להתמודד עם העניין
שבתכל'ס זה אומר שהם ידברו במקום לריב


למשל:
אם היא { מתחרפנת מזה שהוא } יושב על הספה
ככה סתם באמצע היום

אפילו אם אין משהו דחוף לעשות
כי הבית כבר מסודר,
והכביסה תלויה,
אפילו את החלונות כבר ניקו
כי היה מלא זמן פנוי
אבל בכל זאת,
כשהיא רואה אותו שוכב באמצע היום על הספה
(על אחת כמה וכמה אם יש מה לעשות...)
משהו בה נדרך והיא מוצאת את עצמה
מוצאת סיבות ואמתלות להקים אותו
ומאחר והן טעונות במטען האמוציונלי המדובר
הניסיונות הללו באופן בלתי נמנע...
מובילים למריבה

אז הצעד הראשון עבורה יהיה -
לעשות את ההפרדה
בין זה שהוא שוכב על הספה
לבין חוסר השקט שמתעורר בתוכה
ולקחת בעלות על חוסר השקט

הצעד השני עבורה יהיה
לחקור ולבדוק את חוסר השקט הזה
אז, היא עשויה לגלות למשל
שתמיד בעצם המסר בבית ילדותה היה
"מי שלא עושה לא שווה"
"מי שלא עושה בטלן"
לכן "חייבים להיות בעשייה מתמדת"
(האם?? זה זמן מצויין לבדוק)

כילדה מרצה,
ובכלל כחלק מהקולקטיב הנשי שמתורבת
לקחת אחריות, לעשות, לטפל, לדאוג,
לא לנוח...
כמי שהוטבעו בה התכנים הללו,
היא לא מרשה לעצמה לנוח.

ולכן כשהוא מרשה לעצמו...
היא נטרפת.

אבל...
עכשיו
במקום להיטרף,
במקום לנסות להקים אותו מהספה,
במקום להתעסק בו ובניסיון לשנות אותו,

כשהיא עם תשומת הלב פנימה -
היא יכולה אולי להבחין בכמיהה שלה לשהייה,
היא יכולה לשים סימן שאלה על ההטבעות ההן
ולאמץ לה איזון חדש בין עשייה למנוחה.

ואז...
ככל שהתחוללה טרנספורמציה,
ככל שעובדו האמוציות המעורבות בעניין -
(כאמור זה תהליך רגשי ולא שכלי):

כשהוא ינוח באמצע היום,
היא עשויה למצוא את עצמה נוכחת בכך
עם הרבה פחות מתח
ולבחור :
* ליהנות מזה /
* לבקש ממנו אם יש לה מה (ללא מטען אמוציונלי)/
* אולי לנוח לצידו ??

עכשיו,
היא גם "גדולה" יותר במובן הזה
שהיא מתחה את השריר של היכולת שלה לנוח,
ובמובן שהשתחררה מתפיסה תפוסה
לפחות במידה מסוימת

וגם... יש לה מגוון אפשרויות תגובה
נעימות בהרבה מבמצב הראשוני.
~~~~~~~

כאמור לצורך שינוי התהליך הינו רגישי ולא שכלי,
אף שלא תמיד קל או אפשרי לעשות אותו לבד,
כיוון שאנו שבויים בתפיסות של עצמנו.

ובכל זאת,
זה בהחלט אפשרי !

זו הדרך בה אני צועדת בעצמי
ומותחת שריר ועוד שריר
זו הדרך בה אני מלווה באופן פרטני וזוגי
א~נשים אל עבר השלם שהם,
תוך שהם נפרדים מהרגלים הישרדותיים
ומתרחבים לאפשרויות של חיי רווחה
בפן האישי ובפן הזוגי.

פה בשבילך אם יש עניין שהיית רוצה לעבור דרכו ולפתור.
בלחיצה על הקישור: galitel2@gmail.com
ניתן להגיע ישירות לתיבת המייל שלי
ומשם נתאם לנו פגישת וידאו
גם לטובת הרווחה האישית שלך
וגם לטובת הרווחה הזוגית.

~~~~~~~~~~~~~~

ולסיום -
עם ובלי קשר -
מָטְעָם קצר מתוך ריאיון של הלן היליקס
עם Daniel Ellenberg,
ששמעתי היום וממש מצא חן בעיני
אז החלטתי להמתיק אתו את הפוסט הזה:

איך להפעים את המפגש המיני שלכם?
דניאל אלנברג מציע להתייחס
למילה אינטימיות באנגלית - intimacy
כ into me see
ולהגיע עם האפשרות לראות את האחר
ולאפשר לו לראות אותי.

הוא מזכיר לנו שמעשה אהבה הוא ריקוד 
בין אוטונומיה לבין חיבור

כי אם יש רק רצון להתאחד עם האחר,
אז אין הגבולות הנחוצים
ואם מאידך יש רק התכנסות מאחורי הגבול האישי -
אז אין היכולת להתאחד עם האחר...

ככל שנאפשר תוך חיבור לנשימה (ולנשמה)
דרך העיניים והגוף
להיות גם בחיבור אל האחר,
כך נפעים את המפגש המיני.

ובכלל הוא מזכיר לקחת את זה כמשחק,
לעשות חיים,
לא צריך להגיע לשום נקודה ספציפית
פשוט ליהנות.

להיות ארוס - הוא אומר -
זה להיות המאהב של החיים
אז איך - שואל דניאל אלנברג -
איך כל אחד מאתנו כאינדבידואל
יכול באמת ויותר ויותר לאהוב את חייו?

ואז...
מתוך המקום השמח המלא הזה להגיע אל המפגש

איך אני יכולה לאהוב יותר?
איך אני יכולה לפתוח את הלב יותר?
ואיך את המקום הפתוח הזה
אני יכולה להביא לתוך מעשה האהבה?

בלי לנסות להוכיח דבר
בלי לנסות להגיע לשום מקום
אלא לנוכחות במפגש
עם פתיחות לראות ולהיראות

עם השאלות המופלאות הללו,
אני נפרדת היום

כאן בשבילך,

לחיי האהבה
ולימים טובים ומשמחים !

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.