פעם זה היה קורה לי בתדירות גבוהה -
בסיטואציות מסוימות היתה מציפה אותי חרדה
והייתי נותרת קפואה, חסרת אונים מולה,
בחוסר תפקוד טוטאלי,
מחכה שזה רק יעבור...
רגשות קשים אחרים גם היו 'בני בית' אצלי,
בכל פעם שמשהו העלה בי את ה 'אני לא מספיק טובה' -
וככל שהייתי תלויה באישור הסביבה -
פיתחתי מומחיות לפענח חוסר שביעות רצון מבחוץ
או להמציא כזה שנבע מתוכי -
עלו בי שיפוט עצמי ובושה,
פחד נטישה וחווית דחייה
פעם - זה היה הטעם השולט בחיי..
לא פלא שהיתה לי נטייה עזה להדחיק,
כי לא קל להסתובב תמידית עם טעם מר של חוסר סיפוק
ואשמה על כך שאני לא מספיק.
כל אלה מן הסתם מבוססים על פרשנויות
ולא בהכרח היו מחוברים למציאות,
אך נבעו מהפרספקטיבה ההישרדותית דרכה חוויתי את חיי.
כל עוד לא היתה לי דרך להתמודד עם הקושי,
כל עוד לא למדתי להכיל אותו,
הדחקה היתה בלתי נמנעת...
כי זו איפשרה לי להרים את הראש מעל המיים
ולהמשיך לחיות במובנים רבים,
אך תמיד מתחת לפני השטח רחש הטעם ההוא
מן הסתם היו להרגל להדחיק גם תוצאות לוואי פיזיות,
כי כשאנחנו מתעלמות מהקושי...
הוא לא באמת נעלם...
מה גם שדפוסי ההתנהגות שלי
רק החמירו את המצב,
כיוון שנבעו מנקודת מבט מוטעית
ומפרשנות מחמירה, מקטינה ולא אוהבת את עצמי
(וזה... באנדר סטייטמנט)
אבל!
מאז שלמדתי איך להכיל את התסכול -
כן, לא להדחיק מחד,
אבל גם לא להיות מוצפת מאידך -
אלא איך להכיל -
תהליך שמחולל טרנספורמציה -
כי מתנקה בו כל המיותר
והופך למשהו אחר בו זמנית
כמו למשל: כעס מותמר לטוב לב,
ופחד ליציבות ונועם
מאז שלמדתי להכיל
חיי השתנו.
זה לא משהו שעשיתי בעבר ונגמר,
אלא כזה שמלווה אותי ומאפשר לי לחיות חיים נעימים יותר
בלב פתוח יותר
מתוך הסכמה להרגיש -
כי מתקיימת בי הידיעה הפנימית
שגם אם יעלו רגשות קשים -
זה לא סוף העולם - כך זה נחווה קודם -
ישנה האפשרות להכיל אותם - לעבור דרכם.
יותר מזה היום אני יודעת לומר
שאותם רגשות שמוצפים בי
לכאורה מאינטראקציה חיצונית -
מטרתם לאפשר לי להכיל ולנקות עוד ועוד
שכבות של זיכרונות עבר מקטינים ומקבעים
שנשארו במערכת שלי, מגבילים אותי
ומשאירים את הטעם המר - כטעם השולט בחיי.
במקום ההרגל להדחיק שמנציח את הסבל,
האפשרות להכלה וטרנספורמציה
הפכה ההרגל הטבעי שלי
ואז למשל כשהילדים משאירים בגדים מלוכלכים על הרצפה במקלחת -
מה שבעבר היה מעלה בי כעס גדול
כי הפרשנות לכך היתה שהם מזלזלים בי,
מאחר והיה בי חלק שמאמין שאני לא מספיק טובה
(קרי ראויה לזלזול)
לצד חלק שהתקומם על כך -
היום - ככל שהכלתי את מגוון הרגשות שהיו עולים,
התנקה מתוכי יותר ויותר אותו חלק שמאמין שאני לא מספיק,
כך שהיום כשאני רואה מצבים דומים
זה כבר לא לוחץ לי על הנקודה הרגישה ההיא,
שלמעשה כבר לא קיימת
ואני יכולה להגיב כאמא שמלמדת אותם באהבה איך לשמור על הניקיון.
ויותר מזה - על הדרך :-) -
אני מרגישה לא רק מספיק... ויותר ויותר אוהבת את עצמי.
~~~~~~~
הדרך הזו בה אני מכילה ומנקה ממני עוד שכבות -
היא גם הדרך בה אני מלווה תהליכים פרטניים וזוגיים
והיא מחוללת קסמים !!
ויחד עם זאת היא לא מספיק מוכרת,
כך שבימים האלה שדוחקים בנו
ומעלים עניינים רגשיים לא פתורים בצורה אינטנסיבית -
אני שומעת מסביבי שוב ושוב אנשים שהתרגלו ליאוש,
שהרימו ידיים ומקווים שאם ינסו מספיק חזק -
הדברים ישתנו..
זו הסיבה שאני מתחילה הערב ב 18:00
ללוות קבוצה אינטימית של נשים (בפייסבוק לייב)
איך לעבד עניינים רגשיים,
לפתוח פלונטרים ולקלף שכבות,
21 ימים רצופים של תהליכים ותכנים יום יום
בהם נטמיע את האפשרות להכלה כהרגל הראשי
ונעבור ממוד הישרדות למוד איכות.
תקבלי כלים שישארו אתך לתמיד
ויאפשרו לך לחיות יותר ויותר כמו שבאמת היית רוצה
אם חפצה נפשך - עוד אפשרי להצטרף בלחיצה כאן
(ההתייחסות בקישור הינה ללופים זוגיים אבל התהליך בהחלט מיועד
לכל שינוי שרוצים ליצור)
וגם אם זה לא מתאים לך,
חשוב היה לי לטעת את התקווה -
שבאמת זה אפשרי להשתחרר מעומסים רגשיים
ולחיות חיים רגועים, נעימים ומספקים!
פה בשבילך,
גלית אליאס
מומחי בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה