איך אוכל לדבר אליו בשקט, כשהוא זה שאשם בתסכול שלי?

+ הפתעה לרגל יום האישה הבינלאומי

"אני פשוט לא מאמינה שזה קורה לי,

זה המשפט שרץ לי שוב ושוב בראש, וגם:

איך זה יכול להיות שהוא לא רואה אותי,

הוא כל כך עסוק בעצמו,

אני מדברת אתו והוא בכלל לא מקשיב למה שאני אומרת,

הוא מיד מתגונן ומצטדק ואני נשארת בעין הסערה,

חסרת אונים ולבד..

בא לי לצרוח ולהיעלם... 

אז איך אני יכולה לדבר אתו בשקט???... 

רק לצרוח אני יכולה"

~~~

מן הסתם ככל שהיא סוערת יותר

אצלו יופעל מוד ההישרדות ויִידָרך יותר,

תהיה שם עוד יותר התגוננות, הצטדקות, לפעמים התקפה,

וסביר להניח שלא תהיה שם הקשבה,

פחות אם בכלל תהיה לו אפשרות לראות אותה..

והאמת, שבמצב הזה, גם אין לו אפשרות לראות אותו עצמו..

אז... הנה לנו תזכורת חשובה :

,If it's histerical

.It's historical

זאת אומרת שכל אותם מצבים בהם אנחנו נסערים,

מגיבים אמוציונלית ולא משנה באיזה אופן - (fight/flight/freeze)

הם בעצם תגובה לחוויה קדומה, שהתעוררה בנו בסיטואציה הנוכחית.

לכן השלב הראשון והקריטי להרגעה -

הוא די ההיפך מהאוטומט -

במקום לְצָפּוֹת ולחכות ולדרוש ולתבוע את זה שהאחר יענה על הצורך שלנו,

מה שכאמור מייצר בדיוק את ההיפך -

ולמרות שהפיתוי והסיפור שזה הדבר האמיתי אותו אנחנו צריכים -

השלב הראשון הוא לעשות u-turn

שמאפשר לנו לראות את השחקנים החשובים באירוע:

לראות את החלק הילדי הזועק שבתוכי

ולהגיע אליו מתוך האב~אם הפנימיים שאנחנו עבורם.

זאת, במקום להגיע אל בן הזוג

כאילו הוא אבא~אמא שלנו

כשאנחנו שבויים בתפיסה את עצמנו כילד~ה הזקוק.

נכון,

זה בניגוד להרגל הנפוץ כל כך בתודעה ההשלכתית שאנחנו חלק ממנה,

זה גם בניגוד לתפיסה שאומרת "בשביל זה אנחנו ביחד, לא?? אחרת אני יכולה להיות לבד.."

יחד עם זאת, אני מזכירה כי התובענות והדורשנות הזו

אינם באמת מקדמים 'יחד',

והאמת היא שאנחנו לא ביחד כאמא ואבא אחד של השני,

זה לא הטעם של הזוגיות שרובנו רוצים בה -

הטעם הטיפולי, בו כל אחד עם הצרכים שלו תלוי באחר...

משאיר אותנו חסרים, 

מקבצי נדבות 

ולא ממש אטרקטיביים.

אולי אפילו - מוציא את הכיף מהזוגיות..

כי מערכת יחסים זוגית איננה מערכת יחסים שתפקידה למלא צרכים.

למרות...

שאוטומטית, ובלי משים -

כשאנחנו יוצאים מבית הורינו, כל אחד והחסכים שלו -

אנחנו מתייחסים אל הזוגיות כאילו היתה כזו...

כשאנחנו מבינים זאת,

אם הפיתוי להישאר צודקים לא מבלבל אותנו,

ה u-turn יהיה לנו יותר אפשרי.

(שווה לנסות, זה ממש משחרר מתחים בשנייה :-)

אם כי לא תמיד אפשר להצליח לבד,

בגלל התפיסות שמקבעות אותנו בכיוון ההפוך,

אבל יש לי דרך מופלאה שמלמדת את שינוי הכיוון הזה!! 

ועליה אני כבר מספרת וגם על אפשרות להעמיק - בהמשך הרשומה)

לא לדאוג,

אני כבר שומעת את התסכול מזמזם בך...

אני לא מתכוונת שמעכשיו כל אחד יתעסק עם ענייניו

ושאין משמעות לביחד,

אלא דווקא כדי שנוכל להיות אחד עבור השני,

כדי שנוכל להקשיב, לראות, לתמוך, לחבק,

כדי שנוכל להיות אמפטיים זה לזו -

אנחנו צריכים קודם כל לצאת מהבוץ

ש... כאמור רק לאם ולאב הפנימיים שלנו יש הכוח להוציא אותנו ממנו

זאת אומרת שמלכתחילה, 

נִימָשך באופן לא מודע

במיוחד לאנשים שיזכירו לנו את הבוץ הזה,

שבאוטומט שלהם יפעלו באופן שמדגיש את החסכים שלנו

ואז... יעלה התסכול,

אבל - לא בשביל שנשפוט, נבקר, נוכיח אותם שהם לא טובים

ונדרוש מהם לשנות את ההתנהגות שלהם,

אלא, כדי שתהיה לנו גישה ישירה למילוי החסרים שלנו -

(כשהתסכול פה - הוא השער המושלם לכך)

כן...

על ידי האם והאב הפנימיים שלנו

ואז....

ככל שאנחנו ממלאים וממלאים,

אנחנו הופכים בין היתר תלותיים פחות,

אסופים יותר,

מתקרבים יותר לאני הבוגר השלם שאני,

והופכים להרגל את לקיחת הבעלות על התסכולים שלנו.

אז נוצרת אפשרות לשתף בהם את בן הזוג (על פני לשטוף אותם ולהאשים אותם בהם)

ואז, כשאני מכילה את הסערות שמתחוללות בתוכי

הסיכוי שאפעיל את המוד ההישרדותי אצל האחר קטֶן,

ומכאן האפשרות שהחלק התבוני - האנושי במוח - 

זה שיש בו היכולת האמפטית שלנו

יהיה פעיל...

ואז... הללויה - אוכל לחוות נראות..

הבנה..

אז - הלב יסכים להיפתח וללבלב.

כי בכלים ובשפה של הפחד

יש שיפוטיות, האשמה, ביקורת, הטחות, דורשנות, צדקנות,

תובענות, תוכחה, הקטנה, ביטול, זלזול, ציניות וכו'...

אבל...

אנחנו בעצם בעצם,

כולנו...

צמאים לאהבה

והשפה של האהבה - יש בה:

הסכמה להרגיש, (שוב בניגוד גמור להרגל האוטומטי) 

שמאפשרת הכלה וטרנספורמציה,

שמאפשרת שחרור של הרגשות הקשים,

ומתוך החוסן שנוצר ככל שאנחנו מסכימים להרגיש -

הלב מסכים להיפתח למרות שאולי ניפגע,

כן, כי אנחנו - האב~האם הפנימיים - פה למקרה שיעלה צורך,

והחלקים הילדיים שלנו יותר ויותר אסופים

ופחות ופחות משתלחים, כי הם יודעים שאנחנו פה אתם לעד,

שאני אוהבת אותה, את הילדה הקטנה שבי,

אני רואה את היופי שלה,

אני שמחה בה, בדיוק כמו שהיא

מה שמשחרר אותי וותר ויותר מהתלות באישור האחר

ומכל הפלונטרים שזה ממשיך ומייצר

הנפרדות הזו

היא הבסיס לחיבור בריא וממלא,

היא הבסיס לאהבה שרק הולכת ומתחזקת

כי כשהלב פתוח החיים יפים יותר 

נכון שזה בניגוד לאוטומטים שלנו,

אבל זה היופי במערכת הגאונית שאנחנו -

היכולות לרישום מחדש

ויש דרך שמאפשרת לנו להגיע לשם ישירות

ולעשות תיקון,

או לעבור את השיעור,

או ליצור חיווטים חדשים במוח,

או בכל שם אחד שתרצו לקרוא לזה

מנקודת המבט הזו -

זוהי המטרה של כל מצב מתסכל בחיים -

לא להקשות לנו על החיים,

אלא להיות השער לריפוי

כדי שהחיים יהיו יפים יותר ויותר,

כדי שנוכל לחוות יותר אהבה, יותר שפע,

יותר חיוניות.

וכדי שזה יהיה לך זמין ואפשרי למימוש, 

כשאני מלווה אותך יד ביד לשם,

לרגל יום האישה הבינלאומי,

אני מזמינה אותך ליהנות מהנחה משמעותית

בכל אחד מהתהליכים המוקלטים שמלמדים אותך בדיוק את זה:

האישי  - איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום -

במקום תמורת 270 ש"ח, יהיה זמין עבורך עד חצות של ה 8.3.22 תמורת 200 ש"ח בלבד!

פרטים ואפשרות לרכישה  בלחיצה כאן

והזוגי קורס מעשי (דיגיטלי) לזוגות שרוצים לקום עם חיוך בכל בוקר -

במקום תמורת 400 ש"ח, יהיה זמין עבורך עד חצות של ה 8.3.22 תמורת 300 ש"ח בלבד

פרטים נוספים בלחיצה כאן

❤❤

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

                  פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

• פגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן    -