לרגל יום המעשים הטובים- איך לשחרר דְפוּס תָפוּס?

יום המעשים הטובים 

הוא עוד הזדמנות בשבילנו להוסיף טוב לעולם

ו.. וואוו.. כמה טוב נוסיף לסביבה שלנו

ככל שאנחנו טובים לעצמנו,

מדייקים את מי שאנחנו באמת

ומתנקים מדפוסים תפוסים שנדבקו אלינו

דרך הביוגרפיה האישית וגם זו הקולקטיבית שאנחנו חלק ממנה

דְפוּס תָפוּס (בין היתר) הוא כל מצב שבו נשמע את עצמנו אומרים משהו כמו:

"אני לא מאמינה שזה שוב קורה לי"

גם אם זה קורה ללא מילים

ומופיע כטעם מריר של שיפוט עצמי, אשמה ובושה,

אותם המצבים בהם מציף אותנו תסכול על מצב שחוזר על עצמו -

עשויים להיות  לנו כשער לזיהוי דפוסים 

שכנראה כבר לא משרתים אותנו

ויום המעשים הטובים וגם פסח שבפתח

מביאים אתם (עוד) הזדמנות לשחרור מהעבדות אליהם:

זה מתחיל בזה, שכילדים חווינו לא פעם כאב ותסכול,

היא } למשל, חוותה נטישה ודחייה -

כאשר לא מצאה במבטים שהופנו כלפיה מספיק השתאות ואישור,

(על אחת כמה וכמה אם היו אירועים בהם באופן ישיר

כעסו עליה, נזפו בה, או השתיקו אותה, 

שלא לדבר על מעבר לכך אם היכו ובטח ובטח אם היתה התעללות)

אל נוכח אלה, אימצה לה דפוסים הישרדותיים

כמו בין היתר עשייה (עודפת), שאיפה להצטיינות, 

נחישות (אוחזת) ונטייה לחתור למטרה ביתר עוז.

דפוסים  - שאגב אוצרים בתוכם איכויות נפלאות רק שהן מוקצנות ולא מאוזנות -

אשר אז "הצילו" אותה מההרגשה שהיא לא מספיק,

כי לכאורה "הוכיחה" שהיא כן מספיק טובה

כששקדה והצליחה 

ולכאורה הרגישה בטוחה כשנאחזה

כי ככה לא ינטשו אותה... (האמנם??)

והחיבור של השניים הוביל למן אוטומט כזה

שהיא כל כך עסוקה במטרה

שהיא גם מוגנת מלראות את התגובה של האחר

כי כל כך מפחיד שלא יהיו מרוצים ממנה שעדיף שלא לתת לזה מקום

הדגם הזה, מעבר לכך שלא באמת מקָיֵים את הבטחתו -

כלומר לא באמת מחזק את תחושת המספיקות שלה,

אף יוצר תרעומת פנימית בתוכה,

מצד אותו הקול האותנטי, שישנו בכולנו 

שיודע שאני שווה וראויה מעצם היותי

מה שמעלה כעס שבין היתר מופנה החוצה

ומשחזר גם לדור הבא את אותו הדגם

וחוסר סבלנות כי לכאורה "צריך להספיק" 

ושוב עולה אותו חוסר שביעות רצון מעצמה -

הפעם על התנהגותה לילדיה -

אותו הטעם המוכר שמלכתחילה התחיל את כל הסיפור -

אלא שהפעם ממנה אליה,

מלבה את הכאב ומשאיר אותה שבויה במעגל סגור.

לכל אחד מאתנו דפוסי הישרדות כאלה,

שמספרים לנו שהם מצילים אותנו

אבל למעשה משאירים אותנו שבויים 

במעגלים סגורים

העניין הוא שאחד הסוהרים פה הם השכל

ולכן להבין זה חשוב,

אבל זו יכולה להיות גם מן מלכודת...

כי זה בהחלט לא מספיק..

ההסכמה להרגיש היא תנאי הכרחי לשחרור

הרגש הוא כמו הפלזמה שעליו תהליך הריפוי מתחולל

הסכמה להרגיש מהמקום המכיל, המחבק את החלק הכואב.

מה שעלול להקשות עלינו הוא ההרגל התרבותי הרווח

להימנע מלהרגיש ולנוע בין הדחקה לבין הצפה (או שפריצים של כעס)

לכן ההתייחסות אל עצמנו כאל שני חלקים -

החלק הילדי הכואב את הכאב והחלק הבוגר -

האם הפנימית המחבקת אותו -

מאפשרת להרגיש מנקודת המבט של הצופה החווה

ולטרנספורמציה להתרחש.

אם יש בך הסכמה לנסות,

הנה לך:               הנחייה קצרה 

לשחרור מדפוס תפוס, כזה שכבר לא משרת אותך:

ראשית נתבונן על עצמנו

ונבחר דפוס שאנחנו מעוניינים לשחרר

גם אם כרגע אנחנו מזהים רק את ההתנהגות הלא רצויה ולא את הדפוס כולו 

ונמשיך בכתיבה:

אני מתכוון/נת להשתחרר מ........              (למשל: המקום שחותר קדימה בחוסר סבלנות)

הטריגר שמפעיל את הדפוס הזה הוא......... (אם ידוע לך) (למשל: כשאני מפרשת וחווה חוסר שביעות רצון ממני)

כשזה קורה מה שבעצם קורה לי זה.... (למשל: אני נדרכת, מתנתקת ממני רגשית ומחפשת "מה לעשות" עכשיו)

ואז מה שקורה זה..... (איך הדגם פועל) (למשל: אני בחיפוש ועשייה חסרת תכלית, בניתוק רגשי ובחוסר סבלנות)

וזה כל כך קשה לי כי הפרשנות שלי היא ש..... (למשל: אי לא מספיק טובה)

ואיך שהדגם עוזר לי ................... (לכאורה ע"י עשייה אוכיח שאני כן מספיק טובה)

ואיך שהדגם מחבל לי ................. (למשל: למעשה אני מתנתקת מעצמי, לא בחיבור, תוך שממשיכה להתקיים תחושת חוסר הסיפוק)

כשזה קורה ואני בהקשבה לגוף, מה שקורה ברמת התחושה זה...  (למשל: מחניק לי בגרון)

ועכשיו בנוכחות פנימה הרגשות הערים הם............... (מילה אחת כמו תסכול, עלבון, עצב, פחד...) (למשל עלבון ועצב)

תוך כדי שנדמיין חלק ילדי שלנו מרגיש את הרגשות האלה,

נביא חלק אימהי שבתוכנו לחיבוק החלק הילדי

ובתוך החיבוק העוטף והנעים הזה נתן לרגשות להיוולד,

נשהה עם הסכמה להרגיש

לאורך 8 נשימות

בהקשבה לגוף, נניח את השאלה אל מול החלק הילדי:

מה את~ה רוצה/ צריך ממני? (למשל לתת לי יד, להישאר אתה בחיבוק)

ונבדוק איך אנחנו יכולים להתחיל לתת זאת לעצמנו.

נחזור שוב לתשומת לב אל הגוף,

נבחין במה שקורה,

האם משהו השתנה?

ננצור את ההבטחה לעצמנו

ואת ההתכוונות להשתחרר מהדגם שבחרנו

ולאט לאט נחזור לכאן ולעכשיו

בסקרנות ובפתיחות לאפשרויות חדשות שבפנינו כעת

~~~~~~~~~~

יום מעשים טובים מלא בטוב ושמח!

~~~~~~~

אגב, 

יכול להיות שתעלה התנגדות לשחרר,

לעיתים מקורה בכך שלאותם דפוסי התנהגות ישנם רווחי משנה

ועד שלא ברור למערכת שלנו שהיא בטוחה בלעדיהם, היא לא תשחרר אותם..

במקרה כזה, או סתם אם את~ה רוצה ליווי בתהליך כזה,

אני פה בשבילך עם כלי טרנספורמטיבי מופלא,

שמוביל אותנו לעומק העומקים שם אנחנו יודעים בדיוק מי אנחנו

משם אנחנו יכולים לחזור להיות הגדולים שאנחנו באמת,

כך שהשחרור מהדפוסים הולך ונהיה יותר ויותר נוח.

מאחלת לך חיבור נעים ומצמיח

לאותם החלקים שקוראים לך לריפוי,

פה בשבילך,

גלית אליאס

מומחית החזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

פה בשבילך במגוון דרכים:

• תהליך אישי מוקלט בוידאו  עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום?  . פרטים נוספים בלחיצה כאן

• פגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן  
• 
  
• קורס מעשי (דיגיטלי) לזוגות שרוצים לקום עם חיוך בכל בוקר  - פרטים נוספים בלחיצה כאן