"במקרה הזה אני צודקת, אין פה שני צדדים, ברור שככה לא מתנהגים!"

"הוא צועק, גם עלי וגם על הילדים 

וזה ברור שזה לא בסדר!

הוא צריך ללמוד לווסת את עצמו, זה לא קשור אלי..."

~~~~~

ישנם מצבים רבים בהם ישנה התנהגות

שברור לכולם שהינה פוגענית ומלכלכת את המרחב הזוגי.

ברור שאנחנו רוצים להצליח לדבר ולא לצעוק,

לקיים זוגיות ~ משפחתיות חמה, אוהבת, מתחשבת,

להיות בתקשורת ולהגיע להסכמות בשיח,

אלה על פני צעקות, זלזול, התעלמות, השפלות,

או צורות נוספות של אגרסיב או פאסיב אגרסיב.

יחד עם זאת

ובנוסף לכך שאנחנו רוצים למצוא את הדרך להתמיר 

את ההתנהגויות הפוגעניות הללו בכאלה שמכבדות,

(מה שקורה בתהליכי הריפוי האישי - זוגי שאני מנחה)

אני רוצה להתייחס הפעם לצד המתלונן.

גם כי אחד מהעקרונות המנחים אותי 

הוא זה שמזכיר לנו שתמיד תמיד -

יש לכל אחד מן הצדדים 50% שלו, בתוך הדינמיקה.

אין מקרבן ללא קורבן,

זה מן חוק בטבע

ולמרות ההרגל לדרוש מה'מקרבן' להתנהג יפה,

הרגל שלא פעם רק מחזק את הפוגענות ממנו,

ישנה אפשרות אפקטיבית הרבה יותר!

אבל גם, כי לא פעם גם אני נופלת לבור הזה

ומוצאת את עצמי שופטת את האחר על התנהגות כזו או אחרת,

מה שמיד לוקח אותי לאג'נדות ועקרונות,

ללהיות צודקת וביקורתית

ובלי לשים לב... לדחוק את עצמי לעמדת הקורבן

והמקום הזה כאמור משתתף בדינמיקה הלא רצויה

ומשאיר אותי חסרת אונים בתוכה.

מה שקורה לי בנוסף זה,

שהעלבון מההתנהגות הלא מכבדת כלפי,

בנוסף לצדקנות שהוא מעלה בי-

מוביל אותי לסגור את הלב,

(וכשהלב סגור יש הרבה פחות חיוּת וחיוניות)

להפנות את הגב, וכמו לומר "לא רוצים? לא צריך!"

אלא ש...

מעבר לכך שהדפוס הזה משאיר אותי בניתוק מהיקירים לי,

הוא גם מחזק ומשחזר את חווית הדחייה הכֹּה מוכרת לי

ומשאיר אותי ללא כל מוצא שנראה באופק לשינוי,

לפחות - כל עוד אני שבויה בתפיסה הזו - 

לא נראה מוצא אפשרי מצידי.

(קורבן, כבר אמרנו..)

~~~~~~~

כבר מזמן הבנתי שזה יכול להיות סימן מצוין לעצור -

בכל פעם שאני נופלת למקום הצודק,

בכל פעם שאני משמיעה נחרצוּת,

זה כמו דגל שמסמן לי לעצור לרגע,

לקחת נשימה

ולעשות u-turn פנימה...

לזכור ששם נמצא ה"אירע המרכזי",

שם נמצא הדבר האמיתי

שכשאנחנו יודעים איך לעבוד אתו..

וכשאני לא מתמסרת לפיתוי הצדקני 

שממשיך לנסות למשוך אותי להאשמות של האחר,

משם גם מגיע הכיוון לאור שנמצא בקצה המנהרה..

גם הפעם,

כשנזכרתי להפנות את תשומת הלב חזרה אלי, זה קרה -

זה התחיל בכאב הדחיה הצורב

שלפתע נחשף ועלה,

זה שהוא כמו בור עמוק בבטן,

כל כך כואב... שברור שאני בורחת ממנו בכל פעם מחדש..

וככל שהסכמתי לשהות שם,

בחיבוק של האם הפנימית שאני - 

עבור החלק הילדי הדחוי הזה שבי

ובעיניים טובות ומרגיעות,

משהו מהכאב הזה ומכל הדפוס שסביבו, התמוסס.

זה כמו בתעלת הלידה,

מן מעבר צר ולא נעים,

אבל ככל שאני מתנסה בו,

אני לומדת לסמוך על הכיוון הזה,

שכמה שהוא מעלה ומפגיש אותי עם הכאב,

אני יודעת שתיכף יעבור הגל הזה ויתחלף בהקלה.

בכל פעם כזו מתנקה עוד שכבה

ואני מוצאת את עצמי פחות ופחות חווה דחייה,

יותר ויותר מתנהלת כבוגרת שאוהבת אותי

וגם אם מגיעה עוד תזכורת של דחייה,

כזו שמעלה כאב גדול שהאוטומט מבריח אותי ממנו לצדקנות,

(בריחה שמעצימה את חווית הדחייה כי אז גם אני דוחה אותי)

אז,

ברגע שההכרה מגיעה, אני בסלחנות מחזירה את עצמי לעצמי

ומסכימה לשהות עם מה שמתקיים בי

ושוב כמו קסם - מגיעה הקלה מיידית 

שמלווה אותי גם הלאה.

השינוי הוא לא רק בהרגשה,

אלא גם בהתבהרות של אפשרויות לשינוי המצב שלא היו לי קודם,

כשהייתי בחווית הקורבן.

עכשיו זמינות אפשרויות מהמקום השקט והיציב שנוצר בי.

~~~~~~~

האוטומט לברוח מלהרגיש מושרש בנו לעומק,

גם כהרגל שהציל אותנו כילדים מהצפה רגשית מאיימת

וגם כהרגל תרבותי נפוץ - 

לא לבכות, 

לחשוב חיובי, 

להסתכל קדימה 

ועוד הצעות שעשויות בלי להתכוון להרחיק אותנו מהאור שבנו.

ככל שנזכור לעשות u-turn,

לנשום ולהכיל את הרגשות -

שעוברים טרנספורמציה ומתנקים -

אז נוכל לחוות את החיים כיותר ויותר מיטיבים,

להסתכל קדימה במבט אופטימי שלומד לסמוך על היקום

וזוכר שכל אחד מאתנו הוא בעצם בעצם

חלקיק של נשמה עוצמתית שאיננה ניתנת לערעור,

חלק ממשהו מופלא ונשגב.

ככל שאנחנו בתהליך הריפוי,

ההבנה הזו מופנמת בתוכנו

ומוקרנת מאתנו החוצה ומהחוץ אלינו.

למדתי להאמין שכל מה שקורה לנו,

גם אם הוא לא נעים, בעצם בא לדחוף אותנו לריפוי.

כל עוד אנחנו מתנגדים למציאות ונשארים במאבק בחוץ -

הסבל נמשך ומצטברת עוד שכבה.

לעומת זאת - ככל שאנחנו מעזים ומחויבים לריפוי,

הלב נפתח, כי אני פה עבורי,

וכי אני יותר ויותר מאמינה שאני ראויה לאהבה

מן state of being בו החיים מאירים יותר

לחיי האהבה 💓💓

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך!

~~~~~~~

חדש על המדף:

מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין (או סתם לעצמכם :-)

סדנת יום זוגית (פרטית) בשילוב תראפית הצילום, 

שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם

ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝

בלחיצה כאן פרטים נוספים

~~~~~~~~~~~~~~~~

פה בשבילכם במגוון דרכים נוספות:

אפשר בפגישות פרונטליות:

• פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
• בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• אינטנסיב זוגי:
• 
  
• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 
• יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 
• ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן  

אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים: 

• איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי on-line  לזוגות   - 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 
• פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓💓