רָציתי או רִיציתי ???

גדלתי להיות מְרָצָה,

אולי מעצם הבכורה שנולדתי אליה,

אולי בהשפעת התרבות שלנו שמטפחת "ילדות טובות",

אולי גם כי נולדתי בת, לאבא שמאד רצה בן -

וניסיתי באינספור צורות לפצות על כך

ואולי מעוד סיבות נוספות...

כך או כך ולמרות שאני עובדת על הנושא,

אני מגלה מידי פעם עד כמה הנטייה הטבעית שלי

היא לצאת  מעורי ולרָצות.

בין אם באופן הקלאסי של הריצוי - 

שמספר שאם אענה על הציפיות של האחר... יאהבו אותי

 ובין אם באופנים נוספים שמטפחים בי נטייה

להיות סופר אחראית ולעשות קודם את מה שצריך ורק אח"כ..

את מה שאני רוצה...

(אם נשאר כוח ואנרגיה ואם בכלל בשלב הזה אני זוכרת מהו הרצון שבי...)

לאחרונה עניינים סביב מימוש ודיוק הרצון עולים בפגישות הליווי שלי

באופן כה תדיר - שהבנתי שהגיע זמנם להיכתב -

אודות הרצון, הריצוי ומאבק הכוחות הפנימי והחיצוני

שמשאיר אותנו עם הטעם המר של הוויתור (על עצמנו)

כי הרי זה לא מסתיים בכך שוויתרנו...

גם פה חוק שימור האנרגיה פועל -

שום דבר לא מתאדה או נעלם גם אם אנחנו מתעלמים ממנו...

המערכת שלנו ששואפת לאיזון תמצא את הדרך לפיצוי

ואיפה שיש וויתור -

נוצר מרמור

כשהצרכים שלנו לא נענים כילדים - 

כשאנחנו לא מקבלים את האהבה לה אנו זקוקים -

נוצר תסכול ומעין התמרדות פנימית.

חלקנו יהיה מְרָצֶה ויפנה את ההתמרדות פנימה,

וחלקנו יפנה אותה החוצה ויהיה מתמרד,

אך אף אחת מהדרכים לא באמת מובילה לנחת פנימית

כי כשאני מרָצָה אני עושה מה שהם רוצים

וכשאני מתמרדת אני עושה מה שהם לא רוצים

כך או כך זה לא הרצון שלי שמקבל מקום...

ושם מתחילים (או שמא ממשיכים?) העיוותים והבלבול.

אם החוויה הילדית שהוטבעה בי העבירה מסר לפיו אין מקום לרצון שלי,

סביר להניח שאמצא את עצמי ממשיכה לנהוג על פי אותו המסר ולמשל

אתן קדימות לרצונות וצרכים אחרים לפני זה שלי - (או ההפך שהוא אותו הדבר רק בקצה השני)

ובעצם במו ידי ובסיועה האדיב של המציאות אשחזר שוב ושוב את התסכול שחוויתי כילדה

וזאת על מנת לעורר את המודעות ולאפשר לי לחולל שינוי בהתניה ההיא 

כך שאוכל להיות נאמנה לי ולרצונות ליבי

ויכול להיות שאנסה מתוך התסכול לעבור מקצה הריצוי אל ההתמרדות

ויכול להיות שיהיו מקומות שבהם הרצון שלי יהיה עיקש יותר

ויהיו ניסיונות במציאות לשנות את המצב,

אך.. כל עוד לא התחולל שינוי פנימי - נשארנו בפלונטר...

ונמצא את המציאות מחזירה לנו את אותו ההד המתסכל -

שלרצון שלנו אין מקום... בטח שלא ראשון..

ואולי כדי לתת לנו תזכורת יומיומית לשינוי המבקש להתרחש,

כשיש לנו חוויה כזו - יש סבירות שנימשך לבני זוג

שיש להם נטייה שממוקמת בקיצון ההפוך -

סביר להניח שקיבלו מסר דומה בילדותם - שאין מקום לרצון שלהם -

אבל הנטייה ההישרדותית שפיתחו היא ללכת ראש בקיר ולהילחם על רצונותיהם

שלא לומר הדחפים, החשקים וכל מה שבא להם...

ויכול מאד להיות שבשלב ההתאהבות זה מה שיקסים את מי שרגילה לבטל את רצונה -

כתזכורת לחלקים שלה שהלכו לאיבוד לאורך השנים,

אך לאורך הזמן בקשר זוגי ארוך טווח - 

זה יהיה אחד ממוקדי מאבקי הכוח ביניהם -

כי אותם המסרים ששמעה כילדה עולים בה {

כשהוא } עושה מה שבא לו

ואותם היא משמיעה מולו בתסכול על "החוצפה שיש לו" 

או על כך שלא מתחשב בה וכו'..

הטעם הכללי של החוויה הזו הינו הישרדותי - 

כזה שמספר שיש מקום או לרצון שלה או לשלו,

וזה בא אחד על חשבון השני...

יכול להיות שמה שעובר לך בראש עכשיו זה :

אבל זה באמת ככה במציאות,

"או שהוא יצא עם חברים ואני אשאר עם הילדים, או ההיפך"

"או שאני אהיה אחראית על הבית והכל יהיה עלי והוא יהיה חופשי, או ההיפך"

אז זהו, שזה לא חייב להיות ככה,

כל עוד זו התפיסה הפנימית שמקורה בחוויה הילדית -

אז, באמת היינו תלויים בהורינו שראו/ לא ראו אותנו והכניעו את רצוננו יותר או פחות -

המציאות החיצונית משקפת לנו תמונה תואמת.

ככלל כשמוחנקים ומדוכאים חלקים שלנו,

האוטומט ייקח אותנו לקצוות,

ישאיר אותנו בחוויה מאבקית,

עם אפשרויות לוחמניות - להילחם או להיכנע

בלי אפשרות לראות מעבר לערפל שהאמוציות והתסכול בנושא מייצרים

כי כל דבר שנתנגד לו יתנגד לנו בחזרה,

או כל מה שנמשוך או יימשך לקצה אחד -

יגיע אלינו בהפוכה מהקצה השני..

ולמרות זאת, הבשורה המשמחת היא...

שיש אפשרות אחרת בה יש מקום לכוווולם...

לו רק נתפכח אליה בתוך תוכנו 💓

ההתניה התרבותית הדי נפוצה הזו,

יוצרת בלבול לא קטן בין רצונות לבין דחפים, 

בין תשוקה להשתוקקות,  

וכל עוד אנחנו בתוך הסיפור, מזוהים ו/או מופעלים ממנו אמוציונלית,

כאילו עינינו מכוסות, 

נמצא עצמנו בין הקצוות של - להילחם או להיכנע.

או בהקשר של הרצונות -

להכניע את הרצון שלי או להיכנע לזה של האחר -

במודע או שלא במודע.

בשני המקרים התסכול ממשיך להתקיים בנו,

כן, גם אם הכנענו את רצוננו (!),

כיוון שבשני המצבים נקודת המוצא הפנימית היא - 

שאין תוקף ולגיטימציה לרצון,

שניהם מגיעים כתגובה ל"אין מקום לרצון החופשי",

בתוספת תיבול של:

"לא מגיע לך.."

"את~ה לא מספיק טוב~ה"

"אין מקום לצרכים שלך, יש דברים חשובים יותר"

וקורטוב של תסכול ואשמה מהתעלמות וחוסר התייחסות א ל י ך!

אם כן, זהו רמז לכך - שהכיוון לשינוי אמיתי 

מתחיל בשינוי החוויה הפנימית,

שינוי התפיסה המוטעית

והחלפת האמונות שכבר לא משרתות אותנו בכאלה שכן...

וכמו שנאמר לעיל -

המציאות תשקף לנו בחזרה את האמונות והתפיסות הפנימיות שלנו

ותשתנה בהתאם !

השאלה המתבקשת היא -

איך ניתן לאפשר לכך לקרות?

~~~~~

מה שעוזר לא פעם להתחיל לעשות סדר בבלבול הזה,

הוא התזכורת לכך שאנחנו יצורים מורכבים,

שמתקיימים בכמה רבדים -

בגוף

ברגש

בחלק המנטלי

וברוח

ולא תמיד יש סנכרון בין הרצונות של החלקים הללו,

כנראה גם בגלל המסרים שקיבלנו כילדים 

שבין היתר לא תמיד נתנו לגיטימציה לרצונות הספונטניים שעלו ואלה הוחנקו.

וכמו יצרו קצרים בתקשורת שבין הרבדים השונים.

אגב, אין כוונה לכך שיש להיענות לכל רצון ולממש אותו,

אלא - לכך שנקבל לגיטימציה לרצונות הספונטניים, 

בלי קשר לאם ניתן או לא להיענות להם.

אז - הסנכרון בין הרבדים יתאפשר יותר בקלות

ומשם הדרך ברורה ונינוחה יותר.

(בין אם זה מה שקיבלנו כילדים 

ואם לא - כשאנחנו לומדים היום כבוגרים להעניק לחלקינו השונים)

 

יכול להיות שיהיה נכון לומר - 

שכאשר נצליח לסנכרן בין הרבדים יהיו פחות מאבקים פנימיים בתוכנו

ונמצא עצמנו פחות בקצוות שנעים בין 

וויתור מחד ל "חייבים" משהו כזה או אחר מאידך.

זאת אומרת שישנו הגוף החייתי שלנו - ולו הדחפים והצרכים שלו,

יש הלב - עם הרצונות הרגשיים,

יש החלק המנטלי שיכול לסייע כאשר רצונות עולים מהרבדים הללו -

ולהתבונן בתנאי המציאות ולבחון אם ומתי נוכל לממש אותם

וישנה היכולת הגבוהה עוד יותר - החיבור אל הרוח

שמנהלת את כל המערכה הזו כהכרה ומודעות.

ואולי הפוך ממה שנהוג לחשוב -

ככל שנהיה ערים לצרכים ולדחפים, לרצונות שעולים,

בלי להיבהל מהם - ניתן להם לגיטימציה להתבטא בעולמנו הפנימי,

כאשר ההכרה ערה לתנאי המציאות ומנהלת את העניינים -

יהיה לנו קל לממש מה שנכון לנו ושמח יותר בלב

למשל 

אם בא לי ממש לאכול עוגת גבינה, ועוד חתיכה ועוד אחת,

ואני שומעת את הדחף של הגוף להמשיך לאכול,

אולי אני יכולה גם להבחין במלאות הקיבה (או לא..)

ההכרה והמודעות יהיו אלה שיזכירו לי שעוד כמה דקות תכאב לי הבטן 

וימצאו את הדרך בעדינות להניא אותי מכך,

כנ"ל אם ממש בא לי סקס עם מישהו מזדמן,

כי "חיים פעם אחת וממש בא לי..."

ואני ערה לדחף שמגיע מהגוף ואולי גם מהלב

אבל תנאי המציאות הם כאלה

שאני מחויבת לאדם אחר ולכן יהיו השלכות מאד לא רצויות לכך -

ההכרה תהיה זו שתניא אותי ותעזור לי לנהל את הדחף באופן מיטיב.

לא להיכנע ולא להכניע,

אלא באופן שמגייס את הרצון למקום בו איננו אך נדרש,

(לא בא לי לשטוף כלים, אבל אם לא אשטוף אותם המטבח יסריח..)

או לחלופין - מוצא דרך אחרת לממש אותו 

כאשר ישנו רצון והנסיבות לא מתאימות לו להתממש,

על ידי חיבור למשמעות, לצורך הרגשי שמעבר אליו,

התמרה שלו לכיוון אחר ועוד...

~~~~

ועדיין - השאלה המתבקשת: "איך?" טרם נענתה...

והנה כיוון שמניסיוני מוביל למזור (בכלל וסביב הנושא הזה בפרט)

והוא מדבר על חיבור אל הרובד הרגשי

הרגשות הם כמו הפלסמה שמאפשרת התמרה וטרנספורמציה

כחלק מהמערך גוף-רגש-מיינד-רוח.

זאת אומרת שכשנסכים להיות בחיבור רגשי

משהו יוכל להתחיל להשתנות במערך כולו

ותתאפשר תנועה בכל הרבדים.

אין הכוונה להצפה רגשית מחד אך גם ניתוק רגשי לא יאפשר שינוי,

אלא - ה כ ל ה.

זאת אומרת שהייה בעמדת הצופה החווה

שם מתרחשים ניסים... :-)

אני ידעת שזה עשוי להישמע לשכל כמו סינית

זה מעין ניסיון לצייר כיווּן לאיך זה מתאפשר

ומן הסתם אין די בהבנה השכלית 

ואין כמו החוויה וההתנסות שיכולות להפוך אותה להפנמה והכנה עמוקה,

תוך היווכחות בטרנספורמציה המתחוללת תוך כדי

אז,

מתפנה עומס רגשי וחושי, 

מתאפשרת יותר ויותר הקלה,

התפיסה מתרחבת, נפתחת לנו זווית הראייה,

הרצונות מתבהרים ומתגמשים

ואפילו.. כמו במן קסם שכזה..

המימוש שלהם נהיה קל ואפשרי יותר... 

~~~~

כאן בשבילך -

ואם היית רוצה ליהנות מהאפשרות הזו 💝

ניתן ללחוץ כאן ולכתוב לי על רצונותיך במייל

אמן לבשורות טובות,

ושבו בנים ובנות לגבולם,

החלמה מהירה ושלמה לכל הפצועים והנפגעים

ותנחומים לאבלים 🙏

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓

על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

 איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן

נפלאות הכעס

 אבא שלי - זכרונו לברכה, שינוח על משכבו בשלום -

היה אדם מאד חזק - מה שנטע בי ביטחון בסיסי ושקט -

לפחות במובנים מסוימים. הוא היה הסלע שלי.

הוא היה גם מאד רגיש, אם כי הרגישות שלו היתה מוסתרת היטב,

כי היה מופנם ומכונס בתוך עצמו.

אלה, בשילוב עם אופן השיח ההשלכתי שהיה אז ועדיין נוכח בתרבותנו

הובילו לזה -

שכשהיה כעס.... הוא היה ממש מפחיד,

בכל אופן - אני - אף שהייתי גם אני חזקה ורגישה -

מאד פחדתי

fast forward כבוגרת צעירה -

בכל מקום שהייתי עדה להתלהמות - אפילו אם בשיחה על פוליטיקה

הייתי מתרחקת או מנסה להשתיק אותה,

בהתבוננות לאחור אני יכולה לומר שהפחד ההוא עלה באופן לא מודע

ואני ניסיתי להימלט ממנו.

אבל מן הסתם בדרך לא אפקטיבית... כי כשאני מנסה להסות מישהו בתוך ויכוח,

הוא רק מתעצבן וכועס יותר...

עד היום, לא קל לי כשכעס מושלך בצורה גולמית, סביבי ובטח שכלפי

ואני מרשה לעצמי להניח שלאף אחד לא קל אתו... 

באופן פרדוכסלי, מאחר וזה מה שהיה סביבי והוטבע בי כילדה,

אף שניסיתי להימנע ממנו עד כמה שניתן -

אם על ידי כך שריציתי, נמנעתי, הייתי גם אני מכונסת בעצמי וכו'.. -

גיליתי בדיעבד - גילוי שהדהים אותי -

שגם כשאני כועסת... אני מה זה מפחידה.... 

ובעיקר מאז הגילוי ההוא, מושא הכעס שזור כמוטיב חוזר בתהליכי ההתפתחות שלי.

הוא עולה ומופיע שוב ושוב מכל מיני כיוונים כדי לאפשר לי ריפוי.

כדי לאפשר לי לשחרר עוד ועוד מהפחד

שמשאיר את המצבור הזה שיש בו כעס , אשמה ופחד כפלונטר סבוך בתוכי

ואותי שבויה בתפיסת הקורבן שהוא מספר

בכלל שיתוף הפעולה הזה בין כעס לפחד ולאשמה

מאד מאד מניפולטיבי,

הם מצליחים לעבוד עלינו בגדול

ולהצדיק ולעמוד מאחורינו בגאון - ולספר לנו ש:

"אם נעשה לי עוול, אני כועסת!!! וזכותי שלא לומר חובתי לעמוד על שלי ולתקן את המעוות!!"

ועם הפיתוי להישאר צודקת, הוא ממשיך להסלים ולחמם את האווירה,

תוך שהוא כל הזמן נותן לי רוח גבית ומחזק

ויכול להיות שאני ממש בטוחה שאני צודקת שם 

וזה נותן תחושה של חוזק,

של תיקון המעוות, של החזרת הסדר,

של הבהרת הגבול שלי

ועוד...

אבל...

כשאנחנו נותנים לעצמנו ככה בחופשיות לדבר את הכעס הגולמי,

ישנם כמה נזקים שכדאי שניקח בחשבון:

הראשון - מי שאנחנו כועסים עליו נאטם מיד.

ברגע שהאנרגיה הארסית של הכעס מתפרצת,

המוח ההישרדותי לוקח פיקוד ומבצע כיבוי למוח החכם,

מפעיל את מערכת ההישרדות ודורך אותנו.

הקשבה לא תהיה שם.

בטח לא מהלב.

הגיוני יותר שתהיה התגוננות, או מלחמה חזרה.

מאחר והאחר נכנס למצוקה - אוטומטית -

הוא מגן על עצמו וחוזר להיות עסוק ב... עצמו

כך שאין מצב שיוכל להקשיב לי.

הנזק השני -

האנרגיה של הכעס די הרסנית והיא שורפת.

שורפת את הגשר שבין הלבבות,

זה לא שלא נוכל לחבר אותו מחדש,

אבל תהיה לנו יותר עבודה.

(ויש דרך אחרת שתיכף אפרט עליה, שתחסוך לנו את זה)

הנזק השלישי והוא העיקרי בעיני, הוא -

שכשאני בתוך השיח הכועס גולמית,

אני תקועה במעגלים סגורים, נשארת צודקת ולבד,

אין לי אפשרות להתפתח, לא יכולה להתרחש שם הטרנספורמציה -

שמתרחשת כשיש ריפוי,

בעצם בעצם - הצורך האמיתי לא נענה,

האחר נשאר בעמדת המקרבן ואני הקורבן. ואנחנו תקועים.

בנוסף לזה שתוך כדי שאני משליכה עליו את הכעס -

עברתי לעמדת המקרבן בעצמי והוא הקורבן

אבל הכעס מצליח לעבוד עלי ובשם הצדק - זה לגיטימי.

והכי חשוב -

כשאני בכעס הגולמי אני מפספסת את העיקר -

שבעצם כל מה שאנחנו חווים 

זה השתקפויות של העולם הפנימי שלנו.

כל מה שמעורר בי אמוציות - 

הוא בעצם טריגר חיצוני למאבק פנימי שמתעורר בתוכי

If it's histerical, it's historical.

ויחד עם זאת שזה לא נעים ולא לעניין שבן הזוג מדבר אלי לא יפה (למשל)

אם זה מטריף אותי -

כדאי שלפני שאני אפנה אליו (אופטימלית) -

קודם אעשה עבודה פנימית ואמצא את הדיסוננס הפנימי שיש לי בנושא

זה יכול להיות למשל שכילדה היה מישהו שהתייחס אלי בחוסר כבוד

וכילדים לחוץ ובמיוחד לאלוהאמא ואלוהאבא כוח רב בעיצוב התפיסה שלנו את עצמנו,

זה גם יכול להיות שאבא לא התייחס יפה לאמא

והזדהינו אתה, או כאבנו את כאבה,

שנשאר מודחק בתוכנו

והיום כשבן הזוג מדבר אלינו לא יפה - אנחנו נעמדים על רגליים אחוריות -

כי לי זה לא יקרה !

אבל כאמור - זה מקשה עליו לשמוע,

שורף את הגשר שבינינו

ובמיוחד מבלבל אותי ומרחיק אותי מהריפוי של החוויה הילדית באשר היא.

יש פן נוסף שחשוב לקחת בחשבון בתהליכי ריפוי -

והוא האלכימיה שמתחוללת תוך כדי,

שמתאפשרת כשאנחנו במגע ובשהייה עם הרגשות הרכים,

כאשר מאפשרים להם מיכל להכלה

ושוהים, עד שמשהו משתחרר מהגוף -

ברמת התחושה, הרגש הקשה מתנקה, 

התפיסה מתרחבת ויש ניקיון מסוים אנרגטית,

אז, מתבסס החוסן הפנימי שלנו.

כשאנחנו מבוצרים בכעס, הקסם הזה לא יכול להתרחש.

ופה בידינו הבחירה

האם להישאר צודקים, אבל לבד (עם קורטיזול ואדרנלין גואים)

או 

לעשות פרסה, להביא את תשומת הלב פנימה,

להיווכח במאבק הפנימי,

להסכים להרגיש את הרגשות הפגיעים שמעבר לכעס  -

ובכך גם לאפשר להם להתנקות 

(כי הכעס שמסתיר אותם משאיר אותם מודחקים ומוסיף להם שכבה נוספת של עומס)

- בעצם להיות בפוקוס על החלק שלנו בדינמיקה,

מה שמאפשר לנו להישאר בחיבור עם עצמנו

ומתוך כך - מהלב - מהמקום הפגיע - גם עם בן הזוג

כי אז, זהו חיבור שממלא ומזין באמת

כזה שמגיע עם אוקסיטוצין ודופמין... :-)

ועדיין ... הבחירה בידינו.

אולי, אם אדייק.. לא תמיד נרגיש שהיא בידינו - הבחירה,

כאמור כוחות האגו -

הפחד, האשמה, הבושה והשכל שכעס הוא כלי שרת שלהם -

מאד מאד מניפולטיביים.

כל עוד הם שולטים בנו -

אין לנו הרבה ברירה...

אבל..

ככל שנהיה מודעים,

ככל שנביא את ההתכוונות,

נצליח יותר ויותר מידי פעם, מתישהוא - גם אם בדיעבד בהתחלה -

לבחור שלא ללכת בעקבותיהם של הכעס וההאשמה

לעצור, לעשות פרסה, ולהביא רכות וקשב פנימה אל החלקים הכואבים שבתוכנו

למזור.

פה בשבילך 

במפגשים אישיים וזוגיים לריפוי,

בתפילה לבשורות טובות ובמהרה,

רפואה שלמה לכל 

ושבו בנים ובנות לגבולם, 

אמן,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

💓💓💓💓💓💓

על המדף במחירי סוף עונה בגלל המצב,

בתמורה ל 148 ש"ח בלבד: 

 איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי לזוגות on-line   - 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

                                                                     ~~~~~

 איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . 

 פרטים נוספים בלחיצה כאן

💓

אפשר בפגישות אישיות:

פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות

בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

שחרור מרשמים טראומטיים בטכניקת פלאש

בלחיצה כאן ניתן להגיע לתיבת המייל שלי ולהתחיל את השחרור

💖💖

ובאינטנסיב זוגי:

איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? 

יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית 

ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. 

פרטים נוספים בלחיצה כאן