אני ממש משתדלת לא להיחשף לחדשות,
אבל יש סיפורים ודיווחים שמצליחים להסתנן ולהגיע אלי,
כמו ההודעה הכואבת עד מאד על שיראל גולן - יהי זכרה ברוך 💔
אין ספק שאנחנו חיים בתקופה לא נורמלית,
עוצמת הכאב הולכת וגוברת מה 7.10
ומעמיסה על כל אחד מאתנו - כל אחד עם הסיפור וההקשרים שלו.
היה לי כל כך עצוב לקרוא על הילדה המהממת הזו
שלא יכלה לשאת בכאבה יותר...
ליבי יצא אליה
ולא יכולתי שלא לחשוב -
אם היה משהו שאפשר היה לעשות שהיה יכול להוביל לסוף טוב יותר...
(לפחות למה שאני קוראת לו סוף טוב
ויחד עם זאת -
אני ממש מקווה שהיא בדרכה לעולם שכולו טוב)
~ ~ ~ ~ ~
לאחרונה למדתי פרקטיקה טיפולית
שמאפשרת הקלה מאד משמעותית (לעיתים עד כדי מוחלטת)
ממצבים של עומס רגשי, טראומות, חרדות
ומיני לופים תקועים שמעמיסים ומכבידים על הנפש (ועל הגוף)
מה שקורה כשאנחנו חווים חוויה עוצמתית -
במצב הרצוי -
האונה הימנית של המוח שהיא האונה האחראית על היצירתיות והרגש
מוצפת ברשמים של החוויה
ומעבירה אל האונה השמאלית שהיא האונה האנליטית המציאותית
וביחד הן מעבדות את החוויה
וזו מתאכסנת כזיכרון במאגר המידע שבמוח.
לעומת זאת, במצבים עוצמתיים עד כדי טראומטיים -
(והם יחוו ככאלה בהתאם לפער בין הרגישות שלנו לעוצמת החוויה) -
האונה הימנית מופצצת ברשמים,
בעוד שהאונה השמאלית נכנסת ל shut down,
כך שלא מתרחש עיבוד של החוויה והאונה הימנית ממשיכה לנסות בלופים -
מה שעשוי להתבטא כפלאש בקים או ביעותי לילה.
מה שהפרקטיקה שלמדתי לאחרונה עושה -
(ואגב ישנה אפשרות להשתמש בה
בין אם תוך כדי שחזור וחיבור רגשי לאירוע
ובין אם בניתוק ממנו - אם השהייה קשה מנשוא )-
כך או כך, הפרקטיקה הזו מאפשרת
לשתי האונות "לחזור לדבר" זו עם זו
ובאופן שמורגש כפלאי - מתרחש עיבוד,
שמתבטא בכך שהזיכרון הופך עמום ו"דהוי"
כמו זיכרון של משהו שקרה ולא יותר,
כך תופעות פוסט טראומטיות מתייתרות ונעלמות.
לפעמים זה קורה במפגש אחד,
לפעמים נדרשים כמה סישיינים,
הסיפור של שיראל גולן הביא אותי לכתוב היום,
ולהציע - שאם יש סביבכם מי שסובל,
תוכלו לספר ולומר לו ששווה בהחלט לנסות.
מהניסיון שלי - וכבר עשיתי עשרות מפגשים כאלה -
השינוי מורגש משמעותית וע"פ מחקרים נשאר לתמיד.
אני נעזרת בפרקטיקה הזו בנוסף לפרקטיקות אחרות שבסל כלי,
גם במצבים אחרים של תקיעות ולא רק במה שמוגדר כטראומה קלינית
והשינוי כאמור מורגש באופן יוצא דופן.
אגב, את הפרקטיקה הזו למדתי ליישם בשילוב עם טיפול במגע מרפא
מה שמאפשר להעמיק את האפקטיביות שלה -
לא הכרחי אך גם זו אפשרות.
הגוף שלנו חכם ויש לנו אפשרויות שונות להחזיר אותו
ודרכו את מערכת גוף נפש לאיזון.
~ ~ ~ ~ ~ ~
בעצם אני כותבת היום בעיקר כדי לטעת תקווה,
לפעמים כשאנחנו בתוך "ביצת הכאב"
העוצמה כאילו מכבה לנו את האורות ונראה שיישאר חשוך לעד,
הנטייה הטבעית היא להתכנס
ולנסות לברוח לשינה, לטבוע בעבודה, בספורט או למשככים אחרים,
אלא שזו - הבריחה - לא באמת מביאה מזור,
כי מתי שהוא - ולא פעם במפתיע - הכאב חוזר ומכה.
לכן חשוב לעבד,
אז - הרשמים באמת יישארו מאחור,
אז - אנחנו לא רק לא סובלים מהחוויה שנשאר לנו ממנה זיכרון דק,
אף צמחנו ממנה, זמינים לנו יותר החוזק והחוסן שלנו,
אנחנו נזכרים במי שאנחנו באמת
וכשאנחנו מחוברים לעוצמה ולחיוניות שלנו -
נוכל להיות אוהבים יותר לעצמנו וליקירנו.
זה פוסט של תקווה -
שבא להזכיר שזה אפשרי להירפא
ואפילו הרבה יותר נעים, מהר וקל ממה שנדמה..
~ ~ ~ ~ ~
יכול להיות שמנגנוני ההגנה ההישרדותיים
מרימים את ראשם עכשיו ומעלים ספקנות...
אלה ינסו לשמור עלינו כמה שאפשר מקובעים במקום,
בלי לנוע -
במן הבטחה (שקרית) שככה הכי בטוח,
ויקשו עלינו להתקדם אל עבר שינוי -
כי יש שם מן הלא ידוע וזה מפחיד...
אז
אם יש קריאה בלבך והדברים שנכתבו פה מהדהדים אליך,
אפשר להזכיר להם -
שהלב תמיד יודע הכי טוב 💓
ו... שמקסימום זה יצליח (!)
ממילא את הלא נעים כבר יש לנו ביד...
אני מכירה את זה בעצמי,
גם לי יש נטייה להיאחז במה שיש
שמשולבת בקושי לתת אמון,
וככל שאני מעבדת וצומחת משם -
אני יודעת לומר שמה שיכול לעזור זה -
לחפש את הפחד שמתחת לפני המנגנון -
ולשאול:
מה הכי גרוע שיכול לקרות?
יכול להיות שמעצם השאלה- הוא יתפייד,
יכול גם להיות שהתשובה תהיה -
"אז אני אצטרך להכיר ולהרגיש את הכאב.."
שזה נכון..
ואז נוכל לענות לה -
שממילא גם כשאני בורחת ממנו במודע -
הוא מתקיים בתוכי באופן שאינו מודע
ומחבל ברקמות הגוף והנפש, מכביד רגשית,
מכתיב דפוסי פעולה הישרדותיים שאינם משרתים אותנו
ומחזיק אמונות שליליות שמובילות... לא למקומות הרצויים
ולראות.. -
אולי תהיה הבלחה של אומץ ו...
ניפגש :-)!! (אפשר בזום או פיזית)
אני גם יודעת על עצמי -
וגם על זה עובדת -
שיש לי נטייה לקחת על עצמי עודף אחריות,
להיות בעמדת המשכנע ועוד כאלה..
וברגע הזה - אני נושמת
ובמודע - לוקחת צעד לאחור,
ומזמינה - את מי שהדברים שלי קוראים לו,
ורק את מי שיש בו רצון לשינוי -
ומוכנות לעשות צעד לעבר שם -
ליצור קשר (בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי)
ולהתוודע לכלים ולפרקטיקות מופלאות
שיודעות לעשות את העבודה בשבילנו
(אבל ביחד אתנו)
אני פה בשביל להנחות וללוות בדרך הזו 💓
בתפילה לבשורות טובות,
לחזרת החטופים ממש ממש מהר,
לסיום המלחמה כשיש פתרון וביטחון לכולנו,
בחיזוק וחיבוק לכואבים,
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך
עוד ממני בשבילך:
פרטים נוספים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה