חפש בבלוג זה

יום שני, 19 במאי 2014

אבאל'ה בוא ללונה פארק + צעד ראשון לזוגיות שכיף להיות בה


השבוע היינו בלונהפארק נודד שהגיע לאזור,
עמדנו בעיניים נוצצות מסתכלים על אורי
בן ה 5 שיושב ומסתחרר בקרוסלה הצבעונית ..

לא להאמין שעד לא מזמן הכל היה שונה כל כך...

עומדים קרוב, אני משעינה את הראש על החזה שלו
ומתמוגגת כשהוא שולח יד ומחבק אותי..

כמה פיללתי למחווה הקטנה הזו כל השנים
וכמה היתה חסרה לי..

הניכור שהיה בינינו דקר לי בכל הגוף
ביקור בלונה פארק כזה היה לרוב 
נע בין נזיפה לתלונה..

אני שמכורה להרמוניה ושלמות ובכלל לסוף טוב 
הייתי תולה תקוות שוא בכל פעם שחייך 
(גם אם זו היתה עווית לא רצונית..)

בכל פעם שהיה קצת נחמד מהרגיל
ואז.. מגלה שפשוט הוא היה צריך משהו
ולכן יצאה ממנו נחמדות כזו..

היה שם בלונהפארק זוג כזה שהזכיר לי אותנו
בימים הרעים ההם,
'למה את לא לוקחת אותו גם ?' 
הוא שואל אותה כשהוא מצביע על הילד השני שלא עלה לקרוסלה..
'למה אתה מדבר אליו ככה ??'  
היא מאנפפת אחרי שיחת 'גברים' שהיתה לו עם הגדול – בסגנון 'תהיה גבר, מה אתה פוחד..'

כשהנימה המככבת של הדברים מאשימה ומרחיקה
והילדים – בינו לבינה..  
עדים לאנרגיות השליליות הללו
שכאילו נורות ממנו אליה ובחזרה.

אני מניחה את הראש על החזה שלו ומודה.
מודה על הדרך שעברנו יחד
מודה על ההזדמנות שהיתה לנו
ובעיקר על האומץ והנחישות לנצל אותה ולעבור 
לנתיב אחר מהמוכר והידוע
ההוא שאמנם מוכר אבל מבאס .. 

מודה על כך שהיום אני יכולה להביא את הבשורה הזו
לעוד ועוד ועוד זוגות ולומר להם
שגם אם עכשיו הם בבאסה
וגם אם נראה כאילו אין סיכוי וזה גמור
ושוב ושוב אותו כאב ועצב יחד

אני יכולה לומר - אפשר אחרת !
אפשר גם אפשר !

כל מי שרוצה יכול לחיות ביחד בחברות אמיתית !

נכון, יש דרך לעבור,
נכון, זה לא קורה מיד,
נכון, יש עוד ועוד נושאים ללבן,
ונכון שזה לא קל,

אבל -
שווה בגדול !!

וגם זה הרבה יותר מהר ממה שנדמה
וגם הרבה פחות מפחיד

וההתרחבות של הלב ... כשאני יודעת שהוא
באמת לצידי ולא רק בנדמה לי ..
הידיעה שאני זוכה לחיבוק שלו מיוזמתו כי אני באמת חשובה לו
מעניקה לי תחושה עילאית מאין כמוה.

והנה, בגלל שאני פראקטית חולנית..
יש לי טיפ קטן בשבילך – 

מה אפשר לעשות שירכך טיפה,
נכון – זו לא עבודה שמעבדת את הקושי,
אבל לפחות מרככת ומנעימה את השעות יחד –

עשו לכם מנהג קבוע-
וגם אם כרגע זה חד צדדי – אז עשי לך מנהג קבוע –

אפשר באותה השעה  ביום –
למשל לפני השינה,
לסקור ככה את מה שהיה במשך היום,
למצוא משהו שאת מאד מעריכה שעשה ולומר לו

למשל:

".. אתה יודע, אני מה זה מעריכה את זה שבאת לקחת אותי,
נכון שיצאתי להליכה אבל הרגשתי לא טוב ..
וזה ממש לא ברור לי מאליו המחווה הזו שלך,
יכולתי להרגיש שיש מי שנמצא בשבילי וזה עשה לי ממש טוב.."

בקיצור-
לא ברור מאליו.. כלום !,
אז על מה שיש, גם אם זה קטן וקצת – להודות ולהוקיר,

וכבר אמרו חכמים וגדולים –

מה שאנחנו מתמקדים בו גדל !

נאה דורש נאה מקיים – אז הנה ההערכה שלי אלייך-
תודה שקראת עד כאן, לגמרי לגמרי לא ברור מאליו..

ולנרשמים לסדנה – שאפו על המחויבות שלכם לעצמכם,
ימים יגידו ותודו לעצמכם על הצעד המשמעותי הזה שלקחתם לקראת עתיד נעים יותר יחד.


המשך שבוע נפלא,


גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

איך לדעת למי להקשיב? לגוף? לרגש? לרציונל?

נולדתי ילדה מאד רגישה וככזו בכיתי מלא, ו.. זה הכי טבעי, שהרי בתחילת חיינו, יש זרימה טבעית ואינסטינקטיבית - כואב/ מציק? עולה בכי כדי שאלוהאמא...