"אז בואי נתגרש וזהו .. "

נשמע פשוט, נכון ?
כמו אז כשהיינו ילדים והיינו מכריזים בשירה :
"שברו את הכלים ולא משחקים.."

נמאס ? אז פשוט מפרקים את החבילה..

אלא שפה.. ה'כלים' הם -
הבית.. גם הפיזי - זה שגרים בו, וגם הרעיוני – המקום שלי כחלק מ..
וכל מה שבנינו יחד.. חוץ מהבית..
והמשפחה.. הקרובה והרחוקה..
ובעיקר.. ה י ל ד י ם ...

ו"לשבור את הכלים " בעולם האמיתי זה אומר – ואני כותבת מהקל אל הכבד (לפחות בעיני) -
מה שלי, מה שלך.. ? - חלוקה של דיסקים, כלים, ריהוט...,
וזה אומר – אינספור כעסים מריבות .. כן גם על כסף אבל לא רק..
כעס עד כדי זעם על כך שהוא מעז ל..
ועל כך שאני מרגישה שבכלל לא אכפת לו ממני..
כי הרבה יותר קל וטבעי לנו לכעוס מאשר לכאוב את העצב שבבדידות
וזה אומר לפעמים גם להרגיש נטושים ונעזבים ולא אהובים באופן מוצהר..
וזה אומר גם שאותה תחושת נטישה איומה מן הסתם לא פוסחת על הילדים..
שעשויים לחוות את ההרס והחורבן במלוא עוצמתם,
בלי הגנות, בתמימות ובפתיחות שלהם,
כשהאמון המוחלט שנתנו בנו אלוהאמא ואלוהאבא בסכנת שבר..

כל כך הרבה איחס יש שם ..
ש'קל' זה לגמרי לגמרי לא..
זול ? בהחלט לא .

בכלל.. האשליה הזו שכשנתגרש ייגמרו לנו הבעיות.. פשוט צוחקת לנו בעיניים..
כי הרי בקושי הוא שלי.. והוא ממשיך איתי גם אחרי הפרידה..
אז גם השארתי חורבן אחרי וגם נשארתי עם הבעיות..
ולכן - זו הזדמנות פז לנסות לעבור דרכן, לעבד את המקומות הלא פתורים שלנו ולצמוח מתוך הקושי.

פה אני חייבת לסייג את דברי ולומר שלמרות כל האיחס הזה..
לפעמים באמת באמת שאין ברירה – וזהו הצעד הנכון לכולם.

אבל..
ברוב המקרים זה לא המצב .
ברוב המקרים יש דרך חזרה !
אני מבינה שקשה להאמין שהיא בכלל קיימת כשנמצאים בעיצומו של משבר,
מבינה כי הייתי שם..
ולא רק שלא יכולתי להעלות על דעתי שאפשר לשנות את המצב..
בכל לא האמנתי שזה אפשרי - לחיות בזוגיות משמחת,
היה לי ברור שהנישואין הוא מוסד שתם זמנו,
הייתי הולכת לחתונות ומרחמת על בני הזוג שנישאים,
תוהה אם הם לא בעניינים או שהם פשוט מתכחשים למה שקורה סביבם..

אבל מאז שחיי השתנו – זו הבשורה שלקחתי על עצמי להעביר לכמה שיותר בני זוג :
הזוגיות כשהיא מודעת יכולה להיות נ פ ל א ה !

כשהזוגיות מודעת – אנחנו ממש שותפים, אנחנו חוזרים להיות חברים – אפילו הכי טובים !
אנחנו מדברים על מה שקשה, ועוברים את מהמורות החיים ב י ח ד !
לא אחד נגד השני, אלא יחד, באינטימיות, באמפטיה, ב א ה ב ה ,
ואז התשוקה – היא כבר מגיעה במלוא הדרה, מקשטת את הקשר
ומחזקת את תחושת החיבור העילאי שלנו כשני יחידים
שצומחים יחד להיות שלמים .
יותר מזה - אנחנו מבינים שזה בדיוק הרעיון - ובמקום להתנגש בבעיות..
למדנו דרך לצמוח מתוכן ולהביא להן מרפא.

ברור שגם הילדים זוכים.. הם מקבלים הורים טובים יותר,
הם זוכים להישאר בבית שעומד על תילו..
והם רואים דוגמא לזוגיות מאושרת !

כן ! זה קורה עם אותו בן זוג בדיוק !
מהרגע שפגשנו באימגו, תוך כמה שבועות (!)
הזוגיות שלנו עלתה על נתיב של צמיחה.

הפכנו להיות זוג אוהב, אכפתי, אנחנו החברים הכי טובים,
ניקינו את המרחב הזוגי ומאז אנחנו שומרים עליו נקי.. עד כדי מקודש.
מקודש באינטימיות, בתשוקה ובאהבה.

רגע לפני שאני מספרת לך מה אני עושה כל יום (גם) ששומר אותנו מחוברים.. (זה אנחנו למעלה על הטוסטוס בשדות)

אני רוצה לשאול אותך -

האם גם את רוצה ? - אם זה הזמן המתאים עבורכם להצעיד את הזוגיות שלכם
אל עבר היותה זוגיות מודעת  ? אם כן -
הרי שהסדנה הזו תעשה עבורך את העבודה.
פרטים בלחיצה פה.
אגב, ההרשמה מסתיימת הערב בחצות.

הבטחתי משהו קטן ופשוט שאימצנו לשמור את החיבור שלנו :

כל בוקר אחרי שאנחנו מסיימים עם מטלות הבוקר, רגע לפני שאנחנו יוצאים ליום שלפנינו.. אנחנו יושבים כמה דקות זה מול זו, מתבוננים בעיניים, אומרים מילה, או לא.. ונוצרים את הרגע.

מאחלת לך שתזכי לבן זוג שהוא חבר ושותף , אוהב ומאהב
פשוט כי מגיע לך .

שלך
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן