על הקשר בין חג פורים לרומן עסיסי ..

כשמתחפשים בפורים, ברור לנו שמה שרואים מבחוץ זה לא מה שקורה בפנים..

באיזה שהוא אופן זה די דומה לסיבה הנפוצה שמובילה לרומן מחוץ לנישואין...

מה שקורה שם ברומנים ובבגידות זה לרוב הרבה מעבר לסקס..

זה הרבה יותר עמוק מזה וקשור ל.. אינטגריטי -

לשאיפה שלנו כבני אדם להגיע לאינטגרציה של כל החלקים שלנו,

להיות במימוש של כל האיכויות הייחודיות לך.

נכון, הבטחנו זה לזו.. שנהיה שם לעולמים..

אבל בעצם, ההבטחה היא שנהיה שם עד שתיגמר האהבה,

הרי זה מה שאנחנו רואים מסביב- במשפחה, בסרטים..

ישנה תמיד 'אופציה למילוט', אם לא יהיה לי טוב, אפשר להתגרש, להיפרד..

אפשר לצאת מזה, לכן בינתיים אפשר להבטיח..

לאורך חיינו התרבות המערבית חינכה אותנו להתנהג 'כמו שמקובל',

'בהתאם לנורמות', 'להיות ילד טוב', להתאים את עצמנו,

שזה תודו סוג של תחפושת או מסיכה..

וכדי לזכות באהבה של ההורים שלנו כל אחד מאתנו וויתר באופן לא מודע

על חלקים שלו.

למשל אם ילד שמח וצוהל, רוקד וקופץ ואבא שלו מתוך הקושי שלו להכיל את התזזית

צועק עליו – תפסיק להשתולל !!, הילד עשוי להקפיא את יכולת התנועה שלו

ולהמשיך את חייו בנוקשות גופנית (ברור שתלוי בעוצמת ההשתקה, בכמות המקרים, ובעוד גורמים)

או

אם בכל פעם שבכה אמרו לו "תפסיק לבכות, מה אתה תינוקת ??

היה עשוי להתנתק יותר ויותר מהעולם הרגשי שלו כדי שיוכל לא לבכות כשעצוב לו..

וזה ככה בקיצור ועל קצה המזלג..

בגדול - מחנכים אותנו להחביא חלקים מה self שלנו..

כשהתחתנו, עדיין כל אחד מאתנו עם חלקים קפואים משלו,

כל אחד לקח תפקיד , למשל של ה'בעל' או של 'גבר'... וכו'.

בשלב הזה לרוב אנחנו לא בקשר מודע עם האיכויות והחלקים הקפואים שלנו,

עוברות השנים ואנחנו מנותקים מהם יותר ויותר..

ואז.. הבגידה פתאום מוציאה אותם לאור..  

(אגלה לכם סוד.. בדיוק אותו הדבר קרה גם כשהכרנו את בן הזוג ..)

חלק מהחלקים הקפואים שלי כאילו מתעוררים וקמים לתחייה ..

אני פתאום מרגיש אחרת, חופשי יותר, מותר לי להיות מי שאני בלי ביקורת..

וזה מאדדדדד מרגש, ומשמח ומעורר..

זאת אומרת שמה שקובע זה בעצם, מה שאני מרגיש עם אותו האדם

כשבתוך הקשר הזוגי החלקים הללו כאילו לא לגיטימיים ואני לא מרגיש ככה שם..

והשאלה האמיתית היא  - מי הוא זה שאני רוצה להיות כאדם ?

לא מי אשתי רוצה שאהיה, לא עוד מי שהורי רוצים שאהיה, אלא מי אני רוצה להיות ?

מה לא התרתי לעצמי להיות מתוך החינוך שקיבלתי אבל אני מאד מאד מתגעגע אליו ?

תכל'ס, התהליך שלנו הוא להחזיר אל עצמנו את החלקים שלנו לתוך הנישואין,

להסיר את המסיכות למיניהן כדי שנוכל לחיות באינטגריטי.

ולמה לתוך הנישואין ? תשאלו ..

כי כאמור זה קרה גם כשהכרתי את בן הזוג, וקרה שוב ברומן,

ואם אני אוהבת אותו, ויש בינינו חיבור עמוק,

ואם מה שהרומן בא להזכיר לי זה את החלקים הקפואים שלי ..

הרי לנו דרך משותפת של צמיחה הדדית.

ואגב כשאני מצליח להביא את עצמי באינטגריטי – אני הרבה יותר סקסי...

לכן הדרך שלנו היא להביא את עצמנו יותר ויותר בשלמות לקשר

מן הסתם זה תהליך, ואנחנו מגלים עם השנים עוד ועוד חלקים, צרכים ורצונות..

חשוב מאד לדבר על הדברים שעולים ולבדוק עם בן הזוג אם זה מקובל עליו,

או איך אפשר יהיה למלא את הצורך באופן שיהיה מקובל,

ממש כמו שצריך לחדש רישיון נהיגה פעם בכמה שנים,

יש צורך לרענן את ההסכם בינינו,

כי אנחנו שהתחתנו הם כבר לא האנחנו של היום..

כך, כל עוד אנחנו משמרים את המחויבות שלנו לעצמנו ולבן הזוג – אנחנו יותר באינגריטי.

ואז בפורים המסכות והתחפושות הן רק בשביל השמחה והצחוק

כשהתחושה של השלמות שהאינטגריטי מאפשרת לנו, מלווה אותנו בשאר ימות השנה.

מאחלת לך חג פורים שמח,

ואם בוער בכם לחדש את הסכם המונוגמיה שלכם,

ולהיות יותר באינטגריטי ויותר סקסיים..

יהיה לי העונג לקחת אתכם צעד צעד לשם ,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

נכתב בהשראת פורים והסדנה של דר' תמי נלסון שהתקיימה בפברואר 2015 בפריז