חפש בבלוג זה

יום שלישי, 6 באוקטובר 2015

האם אפשר לסלוח על בגידה ? - המשך



איש אחד נכנס לחנות פרחים.
- אני רוצה זר פרחים" אמר,
- "מה בדיוק אתה מחפש ? " שואל בעל החנות
- "האמת אני לא לגמרי סגור על זה עדיין .."
- "תן לי לעזור לך, אשאל את זה אחרת- " אומר בעל החנות  - "מה בדיוק עשית ?"

אז בהמשך לפוסט מהשבוע שעבר, הסליחה כאמור - היא לא העניין,
היא לא המטרה וממילא לא תקל באמת על אף אחד מהצדדים ..

ציינתי שיש שתי סוגיות משמעותיות אחרות לקחת משם-
האחת – לצד הנבגד (בעיקר) נושא האמון עליו כתבתי בשבוע שעבר
(לקריאה יש לגלול מטה לפוסט הקודם)

השנייה – בעיקר לצד שמצא את עצמו נסחף לרומן
והיא ההתבוננות והגילוי מהו הדבר שמשך אותו לשם

בניגוד למה שנהוג לחשוב, לרוב זה לא הסקס,
זה אפילו לא ההרפתקה ושבירת השגרה למרות שאלה בהחלט מוסיפות עניין והתרגשות,
יש משהו נוסף ומהותי שטמון שם
והחוכמה הגדולה.. היא לזהות אותו עוד לפני הצעד הראשון
ו.. כן, בדיוק ..  – להביא את אותה המהות הביתה

ההתייחסות לבגידה היא כאל מפלט
בדרך כלל, ככל שיהיה לנו קשה רגשית בבית,
נמצא לנו מפלטים כאלה או אחרים
אם זה יהיה וורקוהוליות שהולכת ומעמיקה,
או פיתוח תחביבי ספורט תובעניים במיוחד,
זה גם יכול להיות שנהיה פיזית בבית אבל מנותקים כמו מול הטלויזיה או המחשב,
יש אינספור נתיבי בריחה שכאלה,
הבגידה היא מה'מתקדמים'..
ולו רק בגלל ההשלכות מרחיקות הלכת שלה
ולא.. זה לא עושה אותה נדירה יותר..

ובכל זאת, הנה נקודת מבט שיכולה להפיק ממנה מרגליות -
מן הסתם גם אם כבר מתנהל רומן שכזה,
אבל הפטנט הזה משתבח עוד יותר אם יודעים להשתמש בו בלי להיסחף אל הרומן כלל :

כולנו בוגרים שיודעים מה יכולות להיות ההשלכות של מעשינו,
ולרומן שכזה כאמור יש או עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת
עד כדי חורבן בית..

נקודת המבט הזו מאפשרת לנו להבין מהו הדבר שמושך אותי לשם ,
וליצור אותו בחיינו אבל –
בלי יסורי מצפון,
בלי לפגוע ביקירינו,
בלי להפר את האמון
ועדיין להישאר נאמנים לצורך שלנו ולמלא אותו (!)

יותר מזה –
בדרך הזו אנחנו באמת ממלאים את הצורך הזה ולא בורחים לאשליה
שמשאירה אותנו בנוסף לכל 'תופעות הלוואי' שלעיל..
כשהצורך הנ"ל לרוב לא באמת מסופק



אתן דוגמא - 
במקרים רבים הפחד לפספס שמנקר ומייצר אי שקט פנימי
הוא הדחף שמוביל לרומנים מחוץ לנישואין.
אי השקט והפחד לפספס יובילו לחיפוש אינסופי של עוד ועוד (זה נכון גם להיבטים אחרים)
והתנסויות חוזרות ונשנות ללא שובע.
אבל.. גם המנגנון ההישרדותי הזה כצפוי-  
מצליח לתעתע במי ששבוי בו ולייצר בדיוק את ההיפך ממה שהוא "מבטיח"
כלומר במקום להרגיש סיפוק, תחושת הפספוס רק הולכת ומחמירה
אי השקט הזה מייצר מצב בו אי אפשר להיות נוכח באמת בשום מקום
כי כל מקום אליו נגיע, תשתלט עלינו תחושת הפספוס ותבריח אותנו אל המקום הבא
והמרדף רק הולך ומתגבר כשהמרחק מהשקט והסיפוק הולך וגדל.

אז נניח שפלוני מבחין שזה הדחף שמושך אותו להרפתקאות ורומנים מחוץ לנישואין
ונניח שהוא מבחין בכך שבאמת אין לו מנוח,
כלומר בנוסף למחיר שבילט אין יש לחיים כאלה, אי השקט שלו רק הולך וגדל
ותחושת הפספוס רק מחמירה..
נקודת המבט שהבאתי היום תאפשר לו להבין מה באמת חסר לו
ושהדרך אל השקט והסיפוק לא באמת עוברת דרך רומנים
אלא על ידי תהליך פנימי – מסע אישי שמייצר את השקט הזה בתוכו
ומאפשר לו בנוסף, למצוא את מקומו גם בזוגיות שלו.

נקודת מבט כזו יכולה להקפיץ את הקשר הזוגי ומערכת היחסים
אל אותם הגבהים שרומן מחוץ לנישואין לעולם לא יכול להשתוות אליהם

אלא ש.. זה לא כל כך פשוט מסתבר,
 זה עשוי להיות שדה מוקשים
מסוג הדברים עליהם נאמר "לא לנסות לבד בבית.."

אם אתם רוצים ללמוד איך ליצור לכם זוגיות שכזו
שהאמון בה הולך ומתחזק, ובמקביל היא מספקת ומזינה את שניכם,
אני פה בכדי ללמד אתכם וללוות אתכם לשם.




גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אני תמיד צודקת!

השבוע צפיתי בסרטון של דר' סיידה דזילטס, שכמו תמיד בדרכה המדויקת הביאה רעיון, מעבר לכך שברמה הקולקטיבית - מאד אקטואלי לנו - סביב הכמיהה ל...