מה עושים כשהוא שוב מנסה לתקן אותך ? רגע לפני שאת מתייאשת ממנו – כדאי לקרוא..

"את צריכה לשים לב שתמיד כשאת... "

או

"הנה, תראי איזה כיף להם .. למה את לא מנשקת אותי כככה ? ... "

מכירה את זה ?

את האמירות הללו שמנסות לתקן אותך..

ואפילו אם יאמרו בעדינות לכאורה ,

כשהן נאמרות-  את מרגישה כמו בבת אחת נבנות חומות לתפארת ביניכם

נפערים בך חרכי ירי

ואת מוכנה להתקפה חזרה..

מנגנון ההישרדות הזה מופעל על ידי המוח הקדמון

ומוכן לפעולה בכל פעם שיחוש איום

אם ע"י ביקורת,

דחיה,

התרחקות וניכור

או כל דרך אחרת שהסאב טקסט שלה יהיה – "את לא מספיק.."

כולנו רוצים שיקבלו אותנו כמו שאנחנו

ויאהבו בדיוק את מה שיש

אנחנו כמהים לחיבוק, לביחד, לשותפות

כזו שתאפשר לנו לחוות שקט וביטחון.

אנחנו כמהים לבן זוג  שיבין וימלא את הכמיהה העמוקה שלנו לחיבוק חם ואוהב

(זה הדדי כמובן וגם הצורך שלו הוא כזה, וכשהוא מנסה לתקן

הוא בעצם מביע את החוסר שהוא מרגיש, רק שהדרך בה הדברים נאמרים

מייצרת את ההיפך ובהמשך אתן לזה מענה)

אלא ש..

מי זו באמת ה"אני " הזו שכל כך רוצה שהוא יקבל אותי כמוני ?

עד כמה אני מקבלת את עצמי כפי שאני ?

ובינינו.. מה אני לרוב רגילה לקבל ?

לאורך חיי קיבלתי אהבה ככה וככה,

באופן לא מודע בניתי לי את החומות והמגננות שלי

שיודעים לזהות סכנה כביקורת, שיפוט, האשמה..

ועם זאת

תמיד תמיד מאירים בזרקור מנגד את הכמיהה הלא מסופקת שלנו לקבלה ואהבה

ועם שני הקצוות הללו מועצם התסכול מהפער.

דמייני את האני האותנטי כגרעין פנימי שעטוף בהמון שכבות

באותו אני שבמצרף החוויות שלה לא היתה מספיק קבלה ,

אגורים מצבורים של תחושת חסר וצער מחד

וגם של התנגדות לכך ותסכול מאידך

ואלה שמהווים את הקליפה הם כמו קולטנים לסביבה

כל עוד הקולטנים הם כאלה –

זו האהבה שנהיה מסוגלים לקבל (כן, האהבה החסרה, הביקורת, הניכור..)

אכן, מילים קשות, אני יודעת, ומכירה עד עמקי נשמתי את הכאב,

ובכל זאת – רק כשנקבל זאת – רק אז נוכל ליצור את השינוי המיוחל

כי ההרגל שלנו הוא לכעוס עליו ולהתלונן ולהבטיח לעצמנו שהגיע הזמן להתגרש,

כי מגיע לנו טוב יותר..

אבל – עם הקולטנים הללו אנחנו לא יכולות לחוות חוויה אחרת

ולכן ההתנתקות ממנו – לא היא שתיצור את השינוי המיוחל.

כיוון שהקולטנים עלינו - אתו, או בלעדיו..

אז, שאלת השאלות היא מה כן ???

הנה לך נקודת מבט שונה שמאפשרת שינוי אמיתי

גם בתחושות וגם במציאות הזוגית :

בעצם, כל עוד אנחנו עם הקולטנים הללו

אנחנו לא באמת יכולים לחוות את מה שהליבה כמהה לו

כלומר באיזה שהוא אופן ביזארי לכאורה

למרות שזה בדיוק הדבר שהכי קשה לנו,

נימשך כמו אל אש למי שיעורר את הקושי הזה בנו

כי אנחנו לא יכולים אחרת

כי השאיפה שלנו להתפתחות תוביל אותנו אל מי שיציף את הקושי

אבל הנה הפאנץ' –

כדי שנוכל לרפא אותו..

למשל- אם נתייחס לכל סיטואציה מתסכלת כזו

כאל קריאה פנימית של מה שנמצא מאחורי ובתוך החומות

ונגיע אליו פנימה ונרפא

אז נוכל להתחיל וליצור את השינוי המיוחל ,

אז נוכל לרפא, לחבק, לדאוג, להיות עם החלקים הפנימיים הללו שחיכו לנו כל כך הרבה

ברכות וקבלה של מה שיש (אני מלמדת אתכם צעד צעד איך עושים זאת באינטנסיב הזוגי)

כך שהקולטנים ייחלשו ויעברו שינוי.

ככל שנוכל למלא בעצמנו את הכמיהה העמוקה שלנו לאהבה, לקבלה שלמה של מה שיש ..

כך ניצור לנו חוסן פנימי, שאט אט ייתר את החומות

וייצר לנו קולטנים אחרים שמוכנים ובנויים לקבל אהבה ורכות גם מבחוץ

כך – הכמיהה שלנו לאהבה, לקבלה, לשותפות וביחד תוכל לבוא על מימושה

ראשית מבפנים

ובהמשך – מבן הזוג שלנו.

אם את רוצה ללמוד איך ליצור את השינוי הזה -

איך לדבר את הצורך העמוק שלך

בלי ליצור התנגדות וחומות אצל בן הזוג,

ואיך למוסס את הקולטנים

בקיצור איך לחזור להיות הזוג האוהב שהייתם –

אם את רוצה להתחיל את השינוי יחד

ולצאת עם כלים להמשך –

האינטנסיב הזוגי הוא בדיוק מה שאת צריכה.

לפרטים נוספים יש ללחוץ פה.

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

להתראות !