“די.. זה נגמר, אין בינינו אהבה, אין תקשורת, אין כלום..
אמנם אנחנו נשואים, אבל זה בעיקר על הנייר..
שותפים לדירה יותר נחמדים אחד אל השני מאתנו..”
זה קורה לרובנו, וזה טבעי שכך – אחרי שנים של ביחד,
וזו באמת המסקנה שהרבה מגיעים אליה -
ו % המתגרשים מאשש זאת..
ובכל זאת, האם זו המסקנה הנכונה ? היחידה ? המתבקשת ?
כאשר רק חלק מהתמונה ברור, הוא החלק שידוע לכולנו
הטרוויאלי : של
*מה אני מרגישה כרגע אליו,
* איך אנחנו מצליחים / לא מצליחים לדבר,
* איך הוא מתייחס אלי ..
* עד כמה אני מאמינה שזה או הוא ישתנה..
כל עוד רק אלה לנגד עיני – זו אכן עשויה להיות המסקנה המתבקשת..
לעומת זאת – כשנגלית התמונה הכוללת .. הכל כבר נראה אחרת..
אבל על כך ארחיב בפעם אחרת.
ובכל זאת – אם יש בתוכך ידיעה עמוקה שנועדתם זה לזו,
שיש חיבור ביניכם, גם אם הוא לא בא לידי ביטוי ביום יום..
הנה התנאי ההכרחי שקריטי שיתקיים כדי להציל את הקשר הזוגי
ולהפוך אותו לקשר מחייה, מרגש וממלא -
.
כדי להפיח רעננות והתרגשות שוב בקשר הזוגי, נדרש רצון. נדרשת מחויבות של שניכם להצלחה הזו.
טרוויאלי ? לא בטוח.. מיד תביני למה..
איך עושים את זה ?
עזבו את האיך לרגע..
.
כשאני אומרת רצון, מוכנות ומחויבות להצלחה למה אני מתכוונת ?
אין זו כותרת ריקה מתוכן,
אני מתכוונת למוכנות מאד מסוימת..
איך תדעו אם יש לכם אותה ?
אז ככה, למוכנות הזו יש שתי משמעויות קריטיות :
שני ויתורים שצריך לקחת בחשבון
הנה הם לפניכם :
הראשון -
להיות מוכנה לוותר על להיות צודקת
ולהבין שבעצם אין פה מי שצודק יותר
יש פה שתי נקודות מבט שלכל אחת הערך שלה והחשיבות שלה ששווה לרעותה
המקום הצודק מאד מפתה ומושך אותנו להיות בו
אלא שככל שנחפש וניצמד לצורך להיות צודקים ..
אנחנו מתרחקים מהיעד ומההצלחה לנקות ולקדש את המרחב הזוגי שלנו.
שניכם צודקים
כך תוכלו להגיע למישור של שותפות ואהבה ובמקום להישאר במישור של הצדק
השני
ולו משמעות חשובה לא פחות אם לא יותר..
הוא לוותר על הרצון שלא לומר דרייב לשנות אותו /אותה
(בינינו – כשזה מה שהוא אומר עליך הרי תהיה בינינו הסכמה שיש לוותר על הרצון הזה.. לא ?)
יותר נכון יהיה לומר שהוויתור הוא
על הפנטזיה ש: “כשהוא ישתנה כל הבעיות שלי יפתרו”
זו פנטזיה כי.. זה לא נכון ..
לא רובן ולא בכלל, הבעיות שלך לא יפתרו כשהוא ישתנה..
חוץ מזה.
ככל שהדרייב חזק לשנות אותו – הוא דווקא לא ישתנה
(החוק השני של ניוטון – כל דבר שנתנגד לו יתנגד לנו בחזרה באותה העוצמה..)
ועוד חוץ מזה.. -
את יודעת מה ?
את לא באמת רוצה להשאיר את הכול בידיו
עד שהוא יואיל בטובו להשתנות, לשנות..
במקום זה.. את לוקחת את הכוח אליך,
כך ששרביט הניהול בידייך והאחריות לשינוי אצלך
לא בגלל שאת מסכימה למצב
לא בגלל שככה טוב לך
לא בגלל שאת נאלצת להסתפק במה שיש
אלא כי רק כאשר נקבל את מה שיש
(ההתנהגות שלו, התסכול שלנו, כל מה שיש כפי שהוא)
רק אז נוכל להתחיל לייצר את השינוי המיוחל
רק אז נוכל להתחיל לייצר את השינוי המיוחל
איך ?
זה כבר השלב הבא
ואני אומרת לך שיש דרך כזו ויש כלים
שמובילים אתכם לשם צעד צעד
זה כבר השלב הבא
ואני אומרת לך שיש דרך כזו ויש כלים
שמובילים אתכם לשם צעד צעד
אלא שכמו שכתבתי פה – השלב הראשון וההכרחי הוא ..
לבדוק אם הנכונות הזו קיימת
כן, אצל שניכם.
זה מה שצריך – רצון ומחויבות להצליח.
את השאר תשאירו לי
מבטיחה להחזיר לכם את ההתרגשות שהיתה לכם פעם זה מזו -
שיהיה המשך שבוע מקסים !
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה