כשאני אומרת לופ-ים מה שאני מתכוונת הוא למשל :
'הוא חוזר מאוחר
מהעבודה=> את כועסת=> הוא חוזר עוד יותר מאוחר =>...'
או מכל לופ אחר..
הרי בעצם בעצם... שניכם רוצים את אותו הדבר
שניכם רוצים להרגיש רצויים ואהובים,
שניכם רוצים לחיות בבית נעים,
להרגיש חיבור ושייכות.. וכו'..
אלא ש.. אם למשל הציפייה שלי היא ש -
ב"זוגיות טובה" בן הזוג זמין ונמצא בשבילי..
כשהוא מאחר לחזור הביתה ... -
עולה אכזבה .
וכשהוא חוזר ואז יוצא שוב להיפגש עם חבר / לרוץ/ וכו..
חץ האכזבה כמו ננעץ עוד
יותר בתוכי,
ואל האכזבה מצטרפים מרמור, וכעס, ותסכול
ונוצר סלט של אמוציות עכורות שמדברות מתוכנו במקומנו -
ומה שיוצא ממני כשהוא כבר מגיע הביתה – זה :
טרוניה, תלונה, ביקורת, שיפוט..
במילים אחרות האיש שלי נפגש עם פרצוף כועס ומאשים
שבטח ובטח לא עושה לו חשק להישאר קרוב,
ועוד יותר מזה – בכל הזדמנות שתהיה לו - יתרחק..
ויישאר בעבודה עד עוד יותר
מאוחר..
מה שעלול להעלות בתוכי גם חווית דחיה, ואולי אפילו נטישה..
למעשה- ישנם 2 כיוונים שבהם עלינו לפעול
על מנת ליצור שינוי בלופ הזה –
אחד – במישור השיח הזוגי – וביכולת שלנו לדבר ולתקשר זה עם זו
והשני – במישור ההתפתחותי האישי –
בתהליך שמאפשר לי
עיבוד של הרגשות שעולים ומנהלים אותי
כך שפחות ופחות
ינהלו אותי ויותר ויותר אני 'אנהל אותם'..
הפעם אתייחס לשני –
הוא מנקודת המבט שלי, המ פ ת ח לשינוי
כי כאשר ניצור את השינוי בהיבט האישי התפתחותי, פתאום ייפתחו בפנינו אינספור אפשרויות ענייניות
ונוכל לפעול בקלות גם בהיבט – הווקטור השני ובכלל..
ותיכף הכל יהיה ברור יותר..
מהו אם כן כיוון הפעולה הראשון ?
ההרגל שלנו כשעולה מצוקה בתוכנו- הוא להפנות אצבע מאשימה החוצה.
להפנות את תשומת הלב למי שבגללו אנחנו מרגישים כך או כך ולנסות לגרום לו להפסיק לעשות זאת -
בציפייה שהוא צריך / ראוי ש.. / נדרש למלא את הצורך שלנו
ואכן – כילדים – שתלויים בהוריהם, אין לנו אלא לצפות שהורינו יהיו שם בשבילנו
בהיותנו בעלי החיים היחידים שתלויים בגילאי הילדות (כל שאר בע"הח לא חסרי אונים בינקותם )
זה מה שהורגלנו בו – לצפות מהאחר שימלא את הצרכים שלנו
אלא שכבוגרים – לא רק שזה לא עובד
זה כלל לא אפשרי (וברשותך לא אכנס ל- 'למה זה כך'- פה, כי זה נושא לפוסט בפני עצמו..)
אומר לך – ותאמיני לי –
כבוגרת – היום - אני ה'אם הפנימית' של אותם החלקים הלא פתורים שבתוכי.
ועד שאני לא אהיה שם עבורם אף אחד לא יוכל לתת לי את מה שאני צריכה
ולא אוכל להרגיש מסופקת אלא אם הייתי שם בשביל עצמי .
למה אני מתכוונת ב"להיות שם בשביל החלקים הלא פתורים " ?
עלתה אכזבה, מרמור, כעס, עלבון, what ever..
נפנה את תשומת הלב פנימה -
למה שיש,
למה שמתעורר בתוכי,
למה שקורא לי מבפנים וצריך אותי - האם הפנימית ,
נפנה את תשומת הלב ברָכוּת
בנוכחות ברובד הפיזי, הרגשי, המנטלי והאנרגטי.
תשומת הלב והחיבוק מופנים אל אותם החלקים הילדיים שחווים כעת – אכזבה, תסכול.. וכו'..
ומ כ י ל י ם אותם.
יש טריק קריטי שחשוב לדעת כדי לאפשר
לטרנספורמציה אמיתית להתרחש – (ואני גם רוצה להעניק לך אפשרות לחוות זאת.. תיכף תביני..)
טרנספורמציה תתרחש כאשר ישנה הכלה מלאה–
כאשר אותם החלקים הילדיים – הרגישים והפגיעים – חווים ממש כמו חיבוק, התייחסות,
ובעצם מתמלא הצורך הפנימי שלא היה מסופק קודם..
לא שזה פשוט – (הבטחתי לעזור.. ומיד אקיים)
ובכל זאת כדי להצליח - אנחנו מתבקשות מצד אחד לחוות את התחושות והרגשות
ומצד שני – לא להזדהות אתן, אלא לחוות אותן מעמדת הצופה – חווה
ואז – מה שקורה זה סוג של נס..
כי בפעם הבאה – כשהוא יאחר .. נמצא את עצמנו מגיבות אחרת לגמרי ,
האיחור שלו לא יטלטל אותנו באותה העצמה, אם בכלל..
וגם - נוכל גם להגיב בענייניות – אם בכלל נראה צורך בתגובה..
וכך -
מעצם זה שאני מכילה את הקושי שמתעורר כשהוא.. X, Y, Z...:
גם אני מרגישה טוב יותר
ואני מגיבה פחות באוטומט..
וגם –
אפרופו נס -
הוא מתחיל לחזור הביתה יותר מוקדם פתאום
(בהזדמנות אסביר למה, פשוט תסמכי עלי – כשמתחוללת טרנספורמציה - זה פשוט קורה..)
לסיכום –
כדי לצאת מלופ ים בזוגיות, ישנם שני ווקטורים אליהם נתייחס –
הראשון – עליו כתבתי פה – הוא להסכים לפגוש את הרגשות הפגיעים
את מה שמתעורר בתוכי בסיטואציה, לעבוד עיבוד שלהם – ולהכיל אותם
השני – היבט שקשור לשיח זוגי מקדם- עליו ארחיב בפוסט הבא.
לחיי זוגיות אוהבת וממלאה
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
רגע.. הבטחתי לעזור .. :
כאמור, זה לא פשוט להצליח להבין וליישם את
הכלי הזה מתוך הסבר שקוראים,
לכן כדי שתביני יותר איך הוא פועל -
אני מזמינה אותך לסדנהאינטרנטית קצרה ויעילה
בה תקבלי את המפתח הזה –
הוא 'ה' כלי בו אני
נעזרת בעבור עצמי ובעבור נשים ובני זוג
ליצירת טרנספורמציה לעבר השינוי שהם
מייחלים לעצמם.
אפשר כבר להירשם לסדנה ממש פה..
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה