הסיבה הכי טריקית למריבות זוגיות ומה עושים כדי לריב פחות ..

לפעמים זה מרגיש כאילו יש מלא נושאים שאנחנו רבים עליהם..

למעשה ישנן 3 סיבות שורש למריבות הזוגיות שלנו,

אחת מהן – מתריסה במיוחד... עד כדי כך שלפעמים קשה לקבל ובטח להפנים אותה

ובכל זאת, מאחר וההבנה שלה משמעותית בדרך לקשר זוגי שנעים בו,

אני מביאה לך אותה פה בצורה הכי ברורה שאני יכולה :

כדי שתהיה לך נהירה, וגם קלה יותר לעיכול –

אביא אותה דרך הסיפור של שלומי :

(כן, שם בדוי.. אפשר להירגע.. :-)

"תשתדלי לא לדבר כל כך הרבה..

לא תמיד צריך לדבר (מסתננת נימה שיפוטית בדבריו)..

אפשר לנסוע באוטו בשקט, (הוא מלטף את הראש)

והכי גרוע מבחינתי זה שאת מדברת באסרטיביות ובנחרצות

למה היית צריכה להגיד לאמא שלי ש.... זה לא נכון ?

נו אז מה ? אז היא אמרה משהו וזה לא נכון.. בסדר..

למה את צריכה לנהוג בה בחוסר כבוד ?.. "

(בינתיים היא שאחד המקומות הלא פתורים יותר שלה

הוא חווית הדחייה מתקפלת בכיסא

ומרימה גבות ללא מילים – " חוסר כבוד ? אני ? על מה אתה מדבר ?.. "

והוא מוסיף :

"מה שאני מרגיש ברגעים האלה זה בושה וכעס, ועצבים,

ואז אני מנסה להשתיק אותך שתפסיקי..

זה אחד הדברים הכי בלתי נסבלים עבורי,

אני מרגיש שאני חייב שקט,

עד כדי כך שאני לא בטוח שאני יכול להמשיך לחיות ביחד.. "

ואז... כשהעמקנו פנימה...

עלה מקרה מאז שהיה בן 17 -

הוא נסע לכנרת עם חברים,

הם שכרו רפסודה ונכנסו למים,

היתה רוח מאד חזקה והם התחילו להיסחף לעומק

מתוך לחץ ובהלה גדולה הוא לקח פיקוד ונתן הוראות (ניחשת נכון- באסרטיביות ..)

" ימינה !

לא ! שמאלה !

חזק ! כולם ביחד !.. "

הוא ניסה לתמרן את הרפסודה ולהינצל מהיסחפות למים העמוקים

ומה שהוא הכי זוכר מהמקרה הזה-

זה המבטים של החברים שלו –

שישבו וחתרו לפי ההוראות והסתכלו עליו (לפרשנותו) כאילו השתגע,

כאילו יצא מדעתו עם האסרטיביות הזו..

והמבטים הללו, שלא הרשה לעצמו עד כה אפילו להיזכר בהם

ייבשו אותו, וגרמו לו להתבייש עד עמקי נשמתו

עד כדי כך שאפילו לא היה מסוגל להיווכח עד כמה נהג בגבורה ובמנהיגות,

עד כמה האינסטינקטים שלו – הצילו אותם.

מאז-

אסרטיביות ועודף דברנות – בלתי נסבלים עבורו.

זה מתבטא בכך שכשאחרים מדברים מידי / אסרטיביים.. הוא סולד מכך

אלא...שזה נובע מאותו המקום בתוכו -

שיודע להיות אסרטיבי, אם כי כשהיה כזה, זה לא היה בשליטתו והוביל לבושה גדולה

ומאז - הוא שונא אותו..

במילים אחרות –

טדאאאאאם :

אחת הסיבות למריבות בינינו היא על אותם הדברים שאנחנו לא סובלים בתוכנו (!!)

מה שנקרא במונחים הפסיכולוגיים – החלקים המוכחשים של האני

אותן האיכויות שיש לי ואני שונא כל כך שאני מעדיף להתכחש לכך שהן שלי.

אלא שהנטייה הטבעית שלנו לאבולוציה ולהתפתחות לא תיתן יד לכך שנמשיך ונכחיש J

היא לא תאפשר לנו להמשיך להתכחש לחלקים של עצמנו

וכך - נימשך אל מי שיש לו באופן גלוי והוא מבטא בחופשיות

את אותם החלקים שאני לא מעז לבטא

כי אני סולד מהם..

אז כל עוד אנחנו לא מודעים לכך – על כך נריב (בין היתר. כאמור זו אחת מתוך 3 הסיבות למאבקי כוח)

ואם אני חוזרת לדוגמא –

ככל שישתיק אותה – היא שחווית הדחייה מכבידה עליה ממילא

תחוש עוד ועוד דחייה ממנו

והם יתרחקו זה מזו יותר ויותר

אך – ככל שאני מודע לכך,

ועובר ריפוי – משמע – מצליח ומסכים לראות את היופי באותם החלקים

שלרוב מפרשנות מוטעית בחרתי להרחיק, להכחיש ולהסתיר

שני דברים מופלאים מתרחשים –

• הוא הופך לבן אדם שלם יותר – 

עד כה, הוא למעשה ויתר על האסרטיביות שלו,

לעיתים אפילו ויתר על דעתו כדי לא להגיע למצבים של ויכוח -

מפחד שיאפשר לאסרטיביות שבו לצוץ ולהשתלט עליו.

אך, משהוא נוכח בהטעיית הפרשנות וביכולת הנפלאה הזו למנהיגות שבה ניחן

הוא יכול לצמוח להיות האני השלם שהוא.

• הם מפסיקים לריב על זה,

למעשה – דבר שלישי קורה פה –

היא כבר לא נעלבת מההשתקות שלו, כי הוא פחות  ופחות מרגיש צורך להשתיק אותה

(גם היא תעבור דרך שתאפשר ריפוי משלה לחוויית הדחייה

כך שאפשר לומר שהריפוי פה הוא לא לינארי אלא אקספוננציאלי ..)

אני לא יודעת אם אני מצליחה להעביר לך את גודל ועוצמת הגילוי הזה כשהוא מתרחש..

ובכל זאת - כשזה קורה

זה כמו דיסקוטק עם מלא אסימונים שנופלים לנו בתת ההכרה

חגיגה והתרגשות גדולה !

ואת ...

בפעם הבאה שהוא מעצבן אותך,

תבדקי בתוכך – על מה באמת את כועסת

אם גילית שהכעס שלך כלפיו קשור לאותו החלק שאת מתכחשת לו 

ובכל זאת קיים בך –

קחי נשימה,

הביאי את תשומת הלב פנימה

ונסי לזהות מה טוב בתכונה הזו (למרות שההרגל הוא לראות רק את הרע..)

כל איכות כאשר היא מאוזנת, נקייה וברורה – היא איכות נפלאה !

תהליכים נפלאים וגילויים מרגשים כאלה אני עוברת עם זוגות

באינטנסיב הזוגי.

יומיים ואנחנו מקפיצים את הזוגיות שלכם 

מקפצה משמעותית קדימה

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

איך זה שאפילו כשהוא שוכח את הארנק בבית אני יוצאת אשמה ???

"זה מדהים אותי כל פעם מחדש, לא משנה מה יִקרֵה,
תמיד בסוף אני יוצאת אשמה..
לא שהוא אומר במילים מפורשות – "זה בגללך ! "..
ובכל זאת הנימה שבה הוא מדבר היא כזו שגורמת לי באיזה שהוא אופן הזוי -
להרגיש את האשמה רובצת לי על הכתפיים ועל הלב, עם כל הכבדות והאיכס שהיא מביאה..
ולא משנה כמה אני מנסה לומר לעצמי – "את לא אשמה.." זה לא עוזר..
ואז, אפילו שזה לגמרי לא קשור אלי, כאילו בגלל ש'אני אשמה בכך',
זה מעכיר עוד יותר את העננים והניכור בינינו.. ככה שלמרות שלא עשיתי כלום –
גם אני מרגישה אשמה, וגם הוא מתרחק ממני עוד יותר..
למה ? ואיך מפסיקים את ההרגל המבאס הזה ? "

זה מה שהיא כתבה לי השבוע לפני שהשתתפה בסדנה
 "להשתחרר מהלופים בזוגיות"

בכל פעם שאני יושבת עם זוגות אני נפעמת מחדש מהדיוק –
אנחנו נמשכים לאנשים שמצליחים בצורה הכי מדויקת שאפשר
לגעת לנו בכפתורים, בנימי נשמתנו וללחוץ עליהם.
גם אנחנו להם כמובן .. זה הדדי -
יש התאמה מוחלטת בינינו גם אם היא מרגישה כמו סיוט לפעמים..

כלומר - דווקא בניגוד למה שמקובל להסיק –
ככל שקשה לנו לחיות יחד, ואנחנו רבים, מתוסכלים, מכעיסים אחד את השני
זה רק מוכיח שהחיבור בינינו מדויק

זה נכון שכל עוד אנחנו לא מודעים לזה – הדיוק הזה מרגיש רע מאד
כי העניינים הלא פתורים שלי - מובילים אותי להתנהג
באופן שמפעיל בעוצמה ובדיוק רב מאד את העניינים הלא פתורים שלו..
ובכל זאת- זו בהחלט התאמה מושלמת..

כדי שהיא גם תרגיש מושלמת
והמפגש בינינו יהיה נעים ולא בעיקר מתסכל ומקפיץ
אנחנו למעשה מוזמנים להבין את ה'רמז' מהמפגש הלא נעים –
להתייחס אליו כאל סימני דרך -
וללכת לאותו כפתור , לאותו עניין לא פתור, ו... לפתור אותו !

נשמע הגיוני ופשוט , לא ?

זה אכן כך, כשיודעים ומכירים את הכלים שלוקחים אותנו לשם..
בסדנה "להשתחרר מלופ-ים בזוגיות" את מקבלת את הכלי הזה במלואו

אם אמשיך עם הדוגמא של האשמה –
כל עוד הוא נוטה להאשים, והיא נוטה לקחת על עצמך את האשמה-
הם יהיו בתוך הלופ המעיק הזה
בעצם זה שהיא – משתחררת מהלופ – (פותרת את העניין הלא פתור עם האשמה בתוכה)
היא כבר לא טריגר להאַשָמה מבחינתו (זה קורה באופן לא מודע)
והוא .. כן – מפסיק להאשים ! הללויה..

(לפחות לא אותה ככל שהיא לא 'במשחק האשמה' 
ואם הוא ממש קופץ על העגלה,
אז הוא הרוויח דרכה ריפוי מהנטייה להאשים)
בקיצור – (בגדול) האשמה, אשמה, וכל המועקה שסביבן 
מתנקות מהמרחב הזוגי שלהם.

הנה מה שהיא כתבה לי אחרי השידור :
"היה עוצמתי.. יכולתי ממש להרגיש את המועקה הזו של האשמה משתחררת לי מהגוף
ומתחלפת בקלילות ובבהירות.. והכי קטע – בדיוק כשסיימנו הוא עבר לידי ורטן משהו
שתמיד היה מה זה מעיק עלי .. 
והפעם - נשארתי לשבת לי – רגועה, שלווה בלי שמץ של רגשות אשם.. תענוג !"

הקלטתי את הסדנה שהתקיימה השבוע,
וכדי שתוכלי גם את להשתחרר מהלופ-ים בזוגיות שלך ובקלות,
בהנחיה מוקלטת בקולי, יד ביד -
אני משחררת את ההקלטה במחיר סמלי של 56 ₪
זאת כדי שתהיי מחויבת (לעצמך) להקשיב לה,
ורצוי שוב ושוב, כך שתוכלי להשתחרר מלופ ועוד לופ ועוד לופ
וליצור מצב בו המפגש בינך לבין האיש שלך - מרגיש יותר ויותר קרוב למושלם :-)

נסי בעצמך מכאן

לחיי זוגיות שלמה משמחת ואוהבת

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.
לאתר שלי אפשר להגיע מפה

איך לצאת מלופ -ים בזוגיות - השלב השני בפתרון ממש פה

כשאני מדברת על לופ -ים אני מתכוונת למשל ל:

'הוא חוזר מאוחר מהעבודה=> את כועסת=> הוא חוזר עוד יותר מאוחר =>...

או כל לופ אחר..

נכון ש.. לרוב.. שניכם רוצים את אותו הדבר -

להרגיש רצויים ואהובים,

לחיות בבית נעים,

להרגיש חיבור ושייכות.. וכו'..

הקטע הוא שאף אחד לא לימד אותנו איך לבקש

גם - מה שראינו בבית – הדוגמא שקיבלנו –

לרוב לא היתה מוצלחת במיוחד..

וגם.. אנחנו מגיעים לקשר הזוגי עם ציפייה לא מודעת

לקבל את כל מה שתמיד חלמנו לעצמנו ועכשיו.

למה ? ככה !

הציפייה הזו – לרוב לא מדוברת,

ויותר מזה – היא כל כך תת קרקעית – שאנחנו כלל לא מודעים לה

ובשל זאת - היא מנהלת את העניינים..

ואז אם הציפייה שלי היא שב "זוגיות טובה" בן הזוג זמין ונמצא בשבילי

כשהוא מאחר לחזור הביתה – עולה אכזבה

וכשהוא חוזר ואז יוצא שוב להיפגש עם חבר / לרוץ/ וכו..

חץ האכזבה כמו  ננעץ עוד יותר בתוכי

ואל האכזבה מצטרפים מרמור, וכעס, ותסכול

ונוצר סלט של אמוציות עכורות שמדברות מתוכנו במקומנו

ומה שיוצא ממני כשהוא כבר מגיע הביתה – הוא :

טרוניה, תלונה, ביקורת, שיפוט..

במילים אחרות הוא נפגש עם פרצוף כועס ומאשים

שבטח ובטח לא עושה לו חשק להישאר קרוב,

ועוד יותר מזה – בכל הזדמנות שתהיה לו - יתרחק..

ויישאר  בעבודה עד עוד יותר מאוחר..

כלומר - באופן ביזארי – אני מבקשת ממנו שיבוא הביתה

בדרך שהכי תגרום לו לרצות להישאר בעבודה..

(שווה לקרוא שוב)

אז מה אפשר לעשות אחרת ?

(אחרי ש'עובדים' עם המפתחעליו כתבתי בפוסט הקודם)

הנה לך קווים מנחים לשיח זוגי שיקדם אתכם :

ההנחיות הללו מבוססות על דרך האימגו,

ומאפשרות לחדש בצורה נפלאה את החיבור, הקרבה, והחברות :

ראשית אתם מפנים זמן אחד בשביל השני

מי שיוזם את השיח – שואל את האחר אם הוא פנוי

אם האחר אומר "לא"

אחריותו לומר מתי כן ולהגיע

כשמתפנים -

אתם יושבים אחד מול השני

מתבוננים זה לזו בעיניים

ואומרים תודה במבט

בוחרים מי מדבר ראשון –

רק הוא מדבר , השני מקשיב. (הוא יוכל לדבר בסוף, כשתתחלפו)

מתחילים בהערכה –

" אני מעריכה בך מאד את זה ש... "

האחר משקף את מה שנאמר

כך שמי שדיבר יכול לשמוע את עצמו

לדייק אם נדרש

ולהתמלא בנוכחות של בן הזוג עבורו

(שימו לב כבר בשלב הזה – אחרי ההערכה,

איך התחושה משתנה- פחות מתח בגוף, יותר רכות..)

עכשיו, מתוך שקט וחיבור לקול הפנימי –

אפשר לדבר על מה שרוצים

למשל לומר

".. כשאתה מאחר , מה שאני מרגישה זה.. "

".. וזה כל כך קשה לי כי.. "

".. ומה שעובר לי בראש זה.. "

ועוד ועוד

שיקוף אחרי כל משפט יכול לאפשר הפוגות,

ולהבטיח הקשבה ונוכחות.

שימו לב :

יש פה מוקש אחד שמאד חשוב לא לדרוך עליו – !!!

מי שמדבר, מדבר אך ורק על מה שהוא מרגיש

לא מה האחר עושה (!),

לא מאשים, לא מטיף, לא מביא כעס ותלונות

כל אלה- גם אם יופיעו בנימה בלבד

לא יאפשרו לבן הזוג להקשיב

יעוררו מיד את המגננות שלו וירחיקו אותו מהשיחה

גם אם פיזית יהיה שם

יותר מזה-

הקושי שלי הוא קודם כל הקושי שלי!

ולפחות 80% ממה שאתאר – הוא אודותי,

גם אם בן הזוג היה הטריגר לתחושות הללו.

ומה שעולה בשיח הזה –

כמו שתיארתי בפוסט הקודם -

הוא הזדמנות עבורי לרפא את אותם המקומות שמתעוררים כשהוא עושה X..

ולכן חשוב להקפיד לדבר על מה שמתעורר בתוכי

ולקחת אחריות על מה שאני מרגישה מתוך הבנה עמוקה

שזה שלי

ובכוחי לרפא את עצמי

כשאנחנו בשיח שכזה – כשהוא נעשה נכון –

מתחולל עוד נס,

אפשר להרגיש את השינוי באוויר,

הקלה, חיבור, אמפטיה,

מיני תחושות נעימות גם אם מזמן  לא היו בסביבתנו..

כי למשל :

אם כבן בכור, אח ל 6 אחים נוספים,

נאלץ בגיל הנעורים לוותר על החדר שלו ולישון בסלון,

ואחר כך כל כך נמאס לו ועבר לפנימייה, ואז התגייס..

בכל פעם (בשוטף) שהיא אומרת לו שהיא רוצה להיות חלק מקהילה –

כל הגוף שלו בוער בחרדה –

הוא רוצה רק את השקט והפינה שלו

אבל..
כאשר זה נעשה בדיאלוג שכזה-

פתאום הוא יכול לשמוע שהיא כעולה חדשה בגיל צעיר

מרגישה תלושה, והתלישות הזו מלווה אותה כל חייה.

היא מרגישה צורך עמוק להיות שייכת ל..

וחברה, התנדבות, קהילה – עשויים לעזור לה לרפא את התלישות הזו –

כך היא חושבת..

כשהוא שומע זאת – ברוגע שהשיח הזה מאפשר -

הוא ממש יכול להיות אמפטי,

ולהבין..

ופתאום – צצות ועולות כל מיני אפשרויות שמאפשרות לשניהם

למלא את הצורך העמוק של כל אחד מהם

גם אם לכאורה הצרכים הפוכים..

היופי הוא בשילוב של שני הווקטורים הללו –

כשיש התייחסות לשני ההיבטים -

אז – ממש מתחולל שינוי בריטואלים הזוגיים

באופן שאין דומה לו..

הטרנספורמציות להן אני עדה בחדר העבודה שלי

הן מופלאות וקסומות

אם אסכם במשפט – 

מה שנדרש כדי לצאת מלופ-ים בזוגיות הוא התייחסות לשני היבטים –

להיבט האישי – עיבוד וריפוי של מה שמתעורר בי בתוך הלופ (או כשהוא.. X/Y..)

ולהיבט הזוגי – לדעת איך לתקשר בשיח שמקדם את שנינו ומייצר מרחב זוגי שנעים בו.

לחיי זוגיות אוהבת וממלאה

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

רגע.. רגע -

מאחר ואני יודעת שלא פשוט להגיע לטרנספורמציה עליה אני מדברת

בהסתמך על הסברים כתובים בלבד

כדי שתוכלי להבין יותר לעומק ולהצליח ליצור לעצמך את השינוי שאת רוצה

אני מזמינה אותך לסדנה אינטרנטית 

בה תוכלי לחוות את העוצמה עליה אני מדברת

להורדת הסדנה לחצי פה

   גלית אליאס

   מומחית בהחזרת אהבות למקומן.