האם "חירות" ומונוגמיה הולכים יחדיו?

"אני מרגיש כבול, שאין לי אוויר לנשימה,

חייב ללכת מכאן,

מרגיש כמו בכלא...
היא חונקת אותי.."

כך פתח } את הפגישה שלנו,
וזה הוביל אותי להעלות את השאלות -

מה בין חירות לחופש?

עד כמה חירותי באמת תלויה במי שמולי?

כשאני אומר ש "אני חייב לצאת מהקשר הזה..",
ממה אני בעצם מנסה להימלט?

והאם פרידה מבת הזוג אכן תמלא את ריאותי באוויר המיוחל?


{אתחיל בהסתייגות:
בניסיון לענות על השאלות הללו,
אני מביאה זווית אחת,
שונה אולי ונפלאה בפוטנציאל הגלום בה,
אך מן הסתם, לא בהכרח יכולה להתאים לכל המקרים}

ובכל זאת, שווה להציץ בה למקרה שכן,
כיוון שלפעמים לא רק שפרידה לא מובילה אל החירות המיוחלת,
היא עשויה לייצר עוד ועוד כבלים 
שרק מעצימים את הפלונטר
ואת הרצון לברוח (גם אם כבר אין ממי..)

מה שמשתמע מכך הוא שבמקרים רבים,
הרצון לברוח נובע מהקושי להכיל את הרגשות שגואים בנו
כשבת הזוג עושה X/ Y / Z

חוסר האונים, התסכול, האשמה, לפעמים הפחד, או רגש אחר
כל כך גואים בנו,
בו בזמן שהנטייה הטבעית שלנו 
היא להשליך את הרגשות הללו על מי שמולו הם מתעוררים בנו,
(נטייה שככל שנצליח להשתחרר ממנה, נתקרב לגאולה :-)

ומכאן עולָה המסקנה ההגיונית לכאורה
ש"אם נתרחק מאדם זה, נוכל לנשום..."

וכמו ש } גילה במהלך הפגישה,
ההשתלטויות שלה עליו,
אֶלֶה שחנקו אותו והעלו בו אינסטינקט מיידי לבריחה,
בעצם מוכָּרוֹת לו משחר ילדותו,
אז חווה אותן מאמא, שחנקה באהבתה,

אלא שאז- היה ילד, חסר אונים
שלא יכַל להכיל את התסכול העצום -
שלא רואים אותו
ולא ערים לצרכים שלו,
ואותו התסכול עצור ומקודד בזיכרון התאי מאז,
והינו כמגנט שמייצר לו עוד ועוד חוויות שכאלה-

אמממה..
החזרתיות הזו יש לה תוחלת,

זו למעשה נותנת לו עוד ועוד ועוד הזדמנויות
לעצור ולחולל שינוי,
לשנות כיוון,
לנטרל את המגנט בריפוי של החוויה הילדית ההיא,

לצמוח לחווית אונים
שלא רק שלא מזמינה השתלטות,
גם מתקיימת בה הידיעה איך להתמודד ממקום בוגר 
שמציב גבול מתוך שקט אם וכאשר נדרש.

במילים אחרות - חירות.

זאת אומרת שלא רק שלא (בהכרח) נכון לו להיפרד מזוגתו,
מה גם שבזכותה (!!) 
פגש את המקום הילדי בתוכו וריפָּא אותו,
בזכותה שינה פאזה בחייו,

ריפוי שכזה מאפשר נשימה וממלא באוויר שהרגיש שחסָר לו,

ריפוי כזה מגָדֵל אותו להיות הבוגר שהוא, בחווית אונים,

ריפוי שכזה מאפשר לו לחיות באיכות (על פני הישרדות ותגובתיות באחד מה Fים)

ריפוי שכזה מאפשר לו בחירה

על פני בריחה מהקושי להכיל רגשות כאלה או אחרים


וכשאנחנו מתוך בחירה בתוך הקשר הזוגי,

נוכל ליהנות מעומק החיבור שמתאפשר בתוך המונוגמיה

דווקא מפני שבן הזוג נמצא שם בשבילנו 
(כן, אותו בן זוג)

תוך כדי שאנחנו ערים לכך שכל אחד מאתנו 

נמצא בתהליכי ריפוי וצמיחה

ובכל דקה שחולפת, גָדֶל להיות קצת יותר ממי שהיה בזו שלפניה.


לחיי הצמיחה להיות בחירות מהתפיסות התפוסות שלנו,

לחיי ריפוי המקומות הפגועים בנו,

לחיי הבחירה באהבה


אמן וחג חירות שמח


גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.