אחת הכמיהות הכי עמוקות שלנו היא
לקשר,
לחיבור.
אלא ש...
כגודל הכמיהה כך גודל הפחד (להיפגע)
לרוב... הפחד מנצח,
כי הניסיון לימד אותנו שהפגיעה כואבת מאד,
כואבת כל כך שאנחנו מוצאים את עצמנו
מחבלים במו ידינו במערכות היחסים שלנו
ולוקחים חלק (פעיל או פחות) בריחוק.
יחד עם זאת,
לרגעים, הכמיהה ההיא מרימה את הראש
ומזכירה לנו את קיומה
בגעגוע העמוק שמתעורר בתוכנו
לחיבור אל הלב.
אבל, אנחנו בפלונטר..
כי כשהלב שלנו סגור
(כדי שלא ניפגע),
איך נוכל להיות בחיבור?
כי אז,
אמנם אני מוגן מפני הפגיעה אם תהיה,
ומוגן מפני רגשות קשים שעשויים להציף אותי,
אך באותה הנשימה אני סגור ו"מוגן"
גם בפני רגשות נעימים.
כשהלב סגור,
אני חווה את החיים דהויים יותר,
ולפעמים זה מרגיש כמו חלום רחוק
שמתקיים לצידי..
השאלה היא :
מה אני רוצה ?
ואיך אני בוחר לחיות את חיי ?
האם אני רוצה להמשיך ולהזין את הפחד?
או שמא הגיע הזמן המיוחל
לממש את הכמיהה לחיבור?
רגע,
פה חשוב לי להבהיר שלהיות בחיבור,
לפתוח את הלב -
אין זה אומר להשאיר אותו פרוץ לרווחה,
אלא,
לבחור מנקודת המבט של הבוגר שאני
האם אני מוכן להסתכן בלפתוח את הלב,
האם אני מוכן להסתכן באהבה
למרות שהיא פוגעת
ולא בתנאי שלא אפגע ?
לפתוח את הלב
לא מתוך התמסרות טוטאלית וילדית
אלא בעיניים פקוחות
כשאני הבוגר נמצא פה בשביל החלקים הילדיים שלי.
ואם האפשרות לפתוח את הלב
מעלה בך שמחה והתרגשות, (גם אם מלווים בפחד)
הנה לכם תרגיל זוגי חגיגי לפתיחה וריכוך של הלב
שבו זה מול זו
היו קשובים למה שמתחולל בתוככם,
הבטיחו לעצמכם שאתם מתקדמים
בקצב שנכון לכם, (תמיד על פי החלק הכי איטי)
התבוננו בעיני בן הזוג,
תוך נשימה פנימה אל הלב
כלומר תשומת הלב מכוונת גם אל בן הזוג דרך המבט
וגם אל הלב פנימה שלכם
עם הנשימה היו ערים לאזור של הלב הפיזי,
שימו לב כמה מתח יש שם באזור של הלב,
תנו לנשימות לרכך ולהרגיע,
עוד נשימה
ועוד נשימה
תוך שאתם שמים לב להרגעה שמתאפשרת
ולרכות שננסכת באזור.
עם השאיפה הבאה הביאו חיוך אל הלב
ובנשיפה תנו לדאגות, לפחדים ולספקות להשתחרר.
נישמו כך כמה נשימות
חיוך אל הלב ורכות ממך אליך בשאיפה,
שחרור של המתח והדאגות בנשיפה
ועכשיו תוך שאתם מתבוננים בעיני בן הזוג
מלאו את הלב שלכם במחמאות והערכה
לבן הזוג שלכם.
בלי מילים
רק לחשוב ולהרגיש כמה אתם מעריכים אותו ש...
וכמה אתם אוהבים שהוא...
ואיזה נפלא וחכם ורגיש ו..... כל מה שאתם חושבים עליו
ותוך שאתם יושבים זה מול זה
ונותנים למגדנות ההערכות והשפע המבורך הזה
לעבור מלב אל לב
שימו לב לתחושה
אגב גם אם עולה כאב ומתח בלב,
לא להיבהל,
זה סימן טוב -
סימן שאתם בקשר עם הלב ומרגישים מה קורה שם עכשיו :-)
נושמים,
מרגיעים,
מביאים אהבה פנימה
וממשיכים להתמלא מהאהבה שנשלחת מהלב שמולכם
שימו לב לתחושות,
עד כמה העוצמה של הלבבות מורגשת,
עד כמה השדה המגנטי של הלב הפועם בכם
מקבל מקום ומורגש כרגע?
אפשר להניח את כפות הידיים באלה של בן הזוג
ולהתמסר לטוב הזה שזורם ביניכם
ובתוככם.
לתת לפתיחה להיטמע,
להתמלא,
אולי להוסיף הבטחה לעצמכם לשמור על הלב פתוח,
במוכנות לקבל,
בשמחה להיות ולחיות מתוך חיבור ונוכחות
פנימה
והחוצה.
אפשר לסיים בהוקרה במבט,
אולי לשתף באיך היו עבורכם הרגעים הללו
ולבדוק עד כמה מתאפשר לכם להמשיך ולהביא רכות
ראשית פנימה
ואז החוצה.
טוב באב שמח,
מלא באהבה, בקבלה וברכות
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
 |
| ילדה שצילמתי כשהייתי באתיופיה, זה לב פתוח עבורי :-) |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה