כמה מילים על עשייה וערך עצמי - סיפור אישי

נולדתי ראשונה,
ילדה בכורה ונכדה בכורה עבור סבא וסבתא מצד אימי.
הייתי מרכז העניינים.

וכך ההתפעלות מיצירת הבריאה 
שמורגשת מול כל תינוק רך שנולד,
התעצמה מהראשוניות של הדור החדש 
שהתחיל בבואי לעולם..

ההתפעלות הלכה והתעצמה עוד יותר
כשהתחלתי לדבר,
בגיל שנה ו 3 חודשים ככה אמא שלי אומרת 
(מודה שמעלה בי ספק ובכל זאת זה הסיפור..)

וסבתא עליה השלום היתה מספרת
שהייתי עומדת כשכללל הדודים שלי יושבים קשובים,
מספרת להם סיפורים
והם מוחאים לי כפיים...

סבתא שלי זיכרונה לברכה ואני

עד ש...

בגיל שנתיים וקצת בא לאוויר העולם אחי האהוב.

בבת אחת נלקחה ממני הבמה
תרתי משמע

מאד יכול להיות שמאז התחיל להיווצר בי הדגם
שמְקָדֵש עשייה

שמאז אני עושה ועושה ועושה
הכי טוב שאני יכולה 
כדי שאולי שוב אזכה לאותן התשואות
שכל כך מילאו אותי כילדה
ולפתע - פסקו..

היו לו לדגם סיבות נוספות לאורך השנים,

אך אין לי ספק שאחד השיעורים שלי
הוא להתחבר לחווית הערך שלי
לא בתנאי של עשייה או הצלחה
ולא בתנאי שהסביבה מאשרת

שזה אומר בין היתר-
לנקות את התלות שלי בעשייה,
להיות יותר ויותר בעשייה מודעת וערה
לשהות,
לנוח,

כי אני ראויה בזכות מי שאני
ולא רק בתנאי שאעשה וימחאו לי כפיים.

אני כותבת את זה בשלהי חודש אוגוסט,
כשאני מתקרבת לסוף השבוע
ולא ברור לי מה אכתוב הפעם..

תוך כדי תהייה,
אני מבחינה שכשאני חושבת על לקחת הפסקה השבוע-
בניגוד לעבר-
אני יכולה להבחין ברווחת המנוחה מתפזרת לי בגוף.

עבורי - כמי שמנוחה היתה נחווית כמעט כסכנה,
מה שהוביל אותי להיות בעשייה בלתי פוסקת,
ללא נשימה
ועם ציפייה לינוק מההצלחות את חווית הערך,

עבורי לחוש רווחה ממחשבה על מנוחה
זה שיפט משמעותי במיוחד.

באופן פרדוקסאלי אוסיף ואומר
שזה היה כרוך בהרבה עבודה.. :-)

עבודה פנימית, של חיזוק הערך,
דרך הסכמה לפגוש את החלקים חסרי הערך שבתוכי,
לחבק ולהכיל אותם,
להתמיר תפיסות ואמונות תפוסות כמו "מי שלא עושה לא שווה"
בתפיסות ואמונות שמקדמות ומזינות אותי
ולצמוח אל המקום הבטוח והמרווח
שמתקיים בי מעצם היותי.

אז נכון שבסופו של דבר העליתי את זה על הכתב,
ולא באמת לקחתי חופש מהכתיבה השבוע

אבל עבורי זהו שיפט מאד משמעותי
שראוי לתשואות ממני :-)

לכן הקדשתי לו את הזמן לו הוא ואני ראויים.
תוך כדי נשימה ושהייה
ובנוכחות והקשבה למה שנובע מתוכי

מאחלת לכולנו להיות יותר ויותר humanbeings
על פני humandoing

המשך קיץ נעים,
ושבת שלום,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן