"אני כבר לא אוהבת אותו,
אין לי כלפיו רגש,
סגור לי הלב..
לא רק שסגור
אני מרגישה צורך להתרחק
בסיטואציות מסוימות במיוחד סביב אינטימיות
אני ממש מרגישה סלידה.
אין מצב שאני מתקרבת
ורק מתפללת שהוא לא יתקרב
כדי שלא אצטרך לדחות אותו
ולפגוע בו.."
תוך כדי שסיפרה לי,
פיזית, היא חשה מועקה ענקית בבית החזה
כמו כדורסל שיושב שם ומעיק
תזזיתי,
שחור,
סמיך
וכבד
והרגשות שהמועקה הזו הכילה
היו תסכול,
כעס והתנגדות
ומתחת לכעס בעיקר חוסר אונים
ואז עלה זיכרון...
לפני הרבה שנים,
בסיטואציה אינטימית,
היא מצאה את עצמה ממשיכה לנהוג
כפי שמצופה ממנה,
למרות שהיה בתוכה צורך ברור לעצור.
כדי לא לפגוע,
לא רק שהמשיכה,
עשתה כל מה שניתן על מנת להסתיר את המעצור שבער בה,
שהוא לא יבחין בכך שעלה בה צורך לעצור,
כדי שהוא לא יִפָּגָע
והאמונה שהיתה שם היא:
הרצון שלי בא על חשבון אחרים ופוגע בהם,
(לכן אני לא יכולה להישאר נאמנה לעצמי)
"בעצם..."
היא ממשיכה לספר לי,
"המצב הזה מוכר לי כמעט בכל תחום בחיים,
אני כל כך נאמנה לכולם,
חוץ מלרצון שלי,
כדי לא לפגוע אני אומרת 'כן'.."
"האמת היא..." היא ממשיכה,
"שזה היה נכון עד לא מזמן,
מאז פשוט תפסתי מרחק,
וייצרתי לי מרחב משלי, רק שלי,
אני לבדי פה,
פה ברור לי מה אני רוצה
וכל עוד אני לא פוגשת את הרצון הנגדי של האחר,
אין 'משא ומתן' בתוכי
ואין כל צורך להתפשר ולוותר
כי ממילא זה הרצון שלי ולו אני נותנת מקום..."
במילים אחרות,
היא עברה מקיצוניות אחת אל האחרת
ממקום שעושה בעיקר את מה שהאחר רוצה
למקום שעושה רק את מה שהיא רוצה
על ידי כך שבודדה את עצמה ממנו
אלא שבשני הקצוות הללו,
אין באמת מזור.
בשניהם מתקיים התסכול,
בשניהם מוד הישרדותי שהנחת היסוד שלו:
"או אני או אתה",
האם זו האמת?
ואיך (אם) אפשר להישאר נאמן לרצון שלי
וללמוד לבטא אותו בתוך מערכת יחסים?
איך אפשר להישאר נאמן לעצמי
בתוך קשר עם אחר?
למרות שגם לו יש רצונות
ולפעמים הם נוגדים (לפחות לכאורה) את הרצון שלי.
התשובה גלומה במה שנמצא תחת הרצון.
כל עוד אנחנו באחד מהקצוות,
או שאני מרָצָה ואז עושה מה שהוא רוצה,
או שאני מתמרדת ואז עושה דווקא מה שהוא לא רוצה
כשמוחזקת פה היטב הנחת ה "או - או" -
שנינו מפסידים, התסכול מתמשך.
אלא ש...
כשאנחנו חוזרים ומתחברים פנימה לרצון שלנו,
כבר מעצם החיבור לעצמי
נְגָלֶה שפעמים רבות הרצונות שלנו כלל לא מנוגדים (!)
וגם איפה שכן (לכאורה),
כשנצליח לזהות מהו הצורך שנמצא מתחת לרצון,
נגלה שלרוב - שוב - איזה כיף -
אין לנו שום ויכוח !
כי בסטייט אוף מיינד הזה שקשוב לעצמו,
נוכל באמת באמת להקשיב גם לאחר
ולבטא את עצמנו מתוך שקט
(על פני ההתנגחות ההיא
שהינה חלק מהריצוי/ התמרדות שחייבת "לנצח במלחמה")
ככל שאנו מרפאים את המקום שאימץ את המסקנה
שאין לי זכות לממש את הרצון שלי כי הוא פוגע באחר,
וסביר להניח שהיתה לנו סיבה טובה לכך,
סביר להניח שזה היה מסר שהועבר מאלוהאמא/אבא
ככל שנרפא את המקום ההוא נגלה את האמת
נגלה שבתוך השקט הזה
יש מלא אפשרויות
שבמוד ההישרדותי ההוא לא היו לנו בפריים
ואז פ ת א ו ם...
הרצונות יכולים להתקיים יחד.
עונג צרוף..
והשיא...
שהדחייה שהיא חוותה כלפיו,
נעלמה כלא היתה
והתחלפה בניצני האהבה הישנים שלה אליו..
זאת, כיוון שהדחייה ההיא
נבעה בעיקר מהכעס שהיה לה על עצמה
על הביטול של הרצון שלה לאורך השנים,
כעס שהושלך עליו כמי שלכאורה גרם לכך,
(אנחנו אלופים בהשלכות
והחוכמה היא לזהות אותן ולהגיע לשורש העניין שבתוכי)
והיום, ככל שהיא נאמנה לרצון שלה
ונוכחת במלואה בקשר,
הכעס מתפוגג
ו... הלב שוב נפתח.
נפלאות דרכיה של האהבה.
למרות שמזה שנים אני מלווה זוגות, גברים ונשים
בתהליכים שכאלה,
בכל פעם אני נפעמת מחדש,
ושמחה לגלות את המקור האמיתי לקושי
ולהצליח לשנות שם כיוון
הצופן לריפוי שוכן בתוכנו,
עלינו רק לדעת איך לפענח אותו
ולהתמיר אותו לכזה שמשרת אותו.
את המפתח לצופן הזה מקבלים בדרך הזו,
בין אם בתהליכים זוגיים
(לחצי כאן לפרטים נוספים,
תהיי מופתעת לגלות כמה מהר זה קורה)
ובין אם אישיים
לחצי כאן ותגיעי ישר למייל שלי כדי שנוכל לתאם
וכבר להתחיל לחולל שינוי יחד
אז...
אם יש משהו שחורק לכם בקשר
והייתם רוצים להיפרד מהתפיסות התפוסות
ולהחליף אותן בחדשות שמשרתות אתכם,
אם חשוב לכם להחזיר את האהבה למקומה,
עכשיו זה הזמן המושלם לכך!
פה בשבילכם
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
אין לי כלפיו רגש,
סגור לי הלב..
לא רק שסגור
אני מרגישה צורך להתרחק
בסיטואציות מסוימות במיוחד סביב אינטימיות
אני ממש מרגישה סלידה.
אין מצב שאני מתקרבת
ורק מתפללת שהוא לא יתקרב
כדי שלא אצטרך לדחות אותו
ולפגוע בו.."
תוך כדי שסיפרה לי,
פיזית, היא חשה מועקה ענקית בבית החזה
כמו כדורסל שיושב שם ומעיק
תזזיתי,
שחור,
סמיך
וכבד
והרגשות שהמועקה הזו הכילה
היו תסכול,
כעס והתנגדות
ומתחת לכעס בעיקר חוסר אונים
ואז עלה זיכרון...
לפני הרבה שנים,
בסיטואציה אינטימית,
היא מצאה את עצמה ממשיכה לנהוג
כפי שמצופה ממנה,
למרות שהיה בתוכה צורך ברור לעצור.
כדי לא לפגוע,
לא רק שהמשיכה,
עשתה כל מה שניתן על מנת להסתיר את המעצור שבער בה,
שהוא לא יבחין בכך שעלה בה צורך לעצור,
כדי שהוא לא יִפָּגָע
והאמונה שהיתה שם היא:
הרצון שלי בא על חשבון אחרים ופוגע בהם,
(לכן אני לא יכולה להישאר נאמנה לעצמי)
"בעצם..."
היא ממשיכה לספר לי,
"המצב הזה מוכר לי כמעט בכל תחום בחיים,
אני כל כך נאמנה לכולם,
חוץ מלרצון שלי,
כדי לא לפגוע אני אומרת 'כן'.."
"האמת היא..." היא ממשיכה,
"שזה היה נכון עד לא מזמן,
מאז פשוט תפסתי מרחק,
וייצרתי לי מרחב משלי, רק שלי,
אני לבדי פה,
פה ברור לי מה אני רוצה
וכל עוד אני לא פוגשת את הרצון הנגדי של האחר,
אין 'משא ומתן' בתוכי
ואין כל צורך להתפשר ולוותר
כי ממילא זה הרצון שלי ולו אני נותנת מקום..."
במילים אחרות,
היא עברה מקיצוניות אחת אל האחרת
ממקום שעושה בעיקר את מה שהאחר רוצה
למקום שעושה רק את מה שהיא רוצה
על ידי כך שבודדה את עצמה ממנו
אלא שבשני הקצוות הללו,
אין באמת מזור.
בשניהם מתקיים התסכול,
בשניהם מוד הישרדותי שהנחת היסוד שלו:
"או אני או אתה",
האם זו האמת?
ואיך (אם) אפשר להישאר נאמן לרצון שלי
וללמוד לבטא אותו בתוך מערכת יחסים?
איך אפשר להישאר נאמן לעצמי
בתוך קשר עם אחר?
למרות שגם לו יש רצונות
ולפעמים הם נוגדים (לפחות לכאורה) את הרצון שלי.
התשובה גלומה במה שנמצא תחת הרצון.
כל עוד אנחנו באחד מהקצוות,
או שאני מרָצָה ואז עושה מה שהוא רוצה,
או שאני מתמרדת ואז עושה דווקא מה שהוא לא רוצה
כשמוחזקת פה היטב הנחת ה "או - או" -
שנינו מפסידים, התסכול מתמשך.
אלא ש...
כשאנחנו חוזרים ומתחברים פנימה לרצון שלנו,
כבר מעצם החיבור לעצמי
נְגָלֶה שפעמים רבות הרצונות שלנו כלל לא מנוגדים (!)
וגם איפה שכן (לכאורה),
כשנצליח לזהות מהו הצורך שנמצא מתחת לרצון,
נגלה שלרוב - שוב - איזה כיף -
אין לנו שום ויכוח !
כי בסטייט אוף מיינד הזה שקשוב לעצמו,
נוכל באמת באמת להקשיב גם לאחר
ולבטא את עצמנו מתוך שקט
(על פני ההתנגחות ההיא
שהינה חלק מהריצוי/ התמרדות שחייבת "לנצח במלחמה")
ככל שאנו מרפאים את המקום שאימץ את המסקנה
שאין לי זכות לממש את הרצון שלי כי הוא פוגע באחר,
וסביר להניח שהיתה לנו סיבה טובה לכך,
סביר להניח שזה היה מסר שהועבר מאלוהאמא/אבא
ככל שנרפא את המקום ההוא נגלה את האמת
נגלה שבתוך השקט הזה
יש מלא אפשרויות
שבמוד ההישרדותי ההוא לא היו לנו בפריים
ואז פ ת א ו ם...
הרצונות יכולים להתקיים יחד.
עונג צרוף..
והשיא...
שהדחייה שהיא חוותה כלפיו,
נעלמה כלא היתה
והתחלפה בניצני האהבה הישנים שלה אליו..
זאת, כיוון שהדחייה ההיא
נבעה בעיקר מהכעס שהיה לה על עצמה
על הביטול של הרצון שלה לאורך השנים,
כעס שהושלך עליו כמי שלכאורה גרם לכך,
(אנחנו אלופים בהשלכות
והחוכמה היא לזהות אותן ולהגיע לשורש העניין שבתוכי)
והיום, ככל שהיא נאמנה לרצון שלה
ונוכחת במלואה בקשר,
הכעס מתפוגג
ו... הלב שוב נפתח.
נפלאות דרכיה של האהבה.
למרות שמזה שנים אני מלווה זוגות, גברים ונשים
בתהליכים שכאלה,
בכל פעם אני נפעמת מחדש,
ושמחה לגלות את המקור האמיתי לקושי
ולהצליח לשנות שם כיוון
הצופן לריפוי שוכן בתוכנו,
עלינו רק לדעת איך לפענח אותו
ולהתמיר אותו לכזה שמשרת אותו.
את המפתח לצופן הזה מקבלים בדרך הזו,
בין אם בתהליכים זוגיים
(לחצי כאן לפרטים נוספים,
תהיי מופתעת לגלות כמה מהר זה קורה)
ובין אם אישיים
לחצי כאן ותגיעי ישר למייל שלי כדי שנוכל לתאם
וכבר להתחיל לחולל שינוי יחד
אז...
אם יש משהו שחורק לכם בקשר
והייתם רוצים להיפרד מהתפיסות התפוסות
ולהחליף אותן בחדשות שמשרתות אתכם,
אם חשוב לכם להחזיר את האהבה למקומה,
עכשיו זה הזמן המושלם לכך!
פה בשבילכם
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה