איך { השתחררה מהכעסים על הבגדים הזרוקים במקלחת?

"אני נטרפת מזה..."

היא אמרה כשהכעס ניתז מעיניה והמשיכה-

"מה הוא חושב לעצמו כשהוא זורק את הבגדים במקלחת
ולמי הוא בדיוק חושב שהוא משאיר אותם שם?
מה אני המשרתת שלו???"

כבר כמה שנים שהם נשואים
והנושא הזה לא פתור,

היא לא רוצה לזעזע את המערכת,
גם ככה המצב דליק...
אז עד שהם מצליחים לעלות לאיזו ישורת של נינוחות..

היא מנסה בכוח להשתיק את הכעס שעולה בה
בכל פעם שהיא נכנסת למקלחת ההפוכה,

אבל בתוכה הכעס בוער
ומן הסתם כשהיא כועסת,
גם אם היא לא מסבירה לו למה...
נוצר ריחוק
ששומר עליה מלהתפרץ
ששומר עליו מהכעס שנמצא באוויר
גם כשזה לא מודע ולא מדובר...

וככה הם מסתובבים במעגלים..
שנים...

עד לא מזמן...

אבל עכשיו היא במקום אחר:

מה שהסתבר לה כשבדקנו את העניין לעומק,
זה שבעצם,
מתחת לכעס ישנו תסכול 
על הזלזול שהיא חשה ממנו.
זלזול שטמון בפרשנות:
"הוא משאיר לי את הבגדים
כמי שתלך אחריו ותרים אותם"
(אף שלא זו באמת היתה הכוונה שלו)

הזלזול הזה
הוא כמו נורת אזהרה שנדלקת בה,
מדליקה בה כמו הר געש
שבשניות עלול להתפרץ

כילדה,
לא קיבלה חיזוק וחיבוק מאבא (במיוחד).
חיזוק שכל כך היתה צמאה לו,
שכל כך היתה זקוקה לו
וכשהיה חסר,
נוצר כמו "בור" בחווית הערך העצמי שלה

לא רק שלא היה שם בשבילה,
במעט התקשורת שהיתה לו אתה,
לא פעם היא חוותה ממנו בוז וזלזול.

כדי להימנע מכך
וכדי לזכות בתשומת ליבו ובאהבתו,
גדלה להיות מוצלחת 
עד כדי מצטיינת בכל דבר שעשתה
כשלנגד עיניה -
הרצון העמוק שיראו אותה ויתפעלו ממנה

לכן,
עד היום כשהאיש שלה היה משאיר את הבגדים במקלחת,
(מה שהיא פירשה כזלזול)
זה היה בלתי נסבל עבורה.

למעשה פעלו בתוכה שני חלקים:
חלק אחד שיעשה הכל כדי שיתפעלו ממנו
חלק שני שמתוסכל מכך שהיא צריכה להוכיח שהיא ראויה
ושהיא צריכה לעשות כל כך הרבה
בשביל שיראו..

הקונפליקט שביניהם
הזין את הכעס וליבה אותו.

הבגדים במקלחת היו כמו נפט
שנוסף אל הגחלים
שכבר לוהטות ממילא.

היום,
כשהיא קיבלה גישה ישירה
אל המקום הצמא ההוא,
ולמדה להביא את הקול של הבוגרת שהיא
אל הילדה,

היום,
כשהיא מצליחה ממש "לגעת" בה,
להרגיע,
לראות,
להתפעם ממנה,

היום מתחולל שם ריפוי.
ה"בור" מתמלא,
הקונפליקט מתאדה,
נוצרת בהירות וידיעת הערך שלה
(לא בראש, אלא בתוך תוכה)

וכשיש חיבור אל הערך שלה,
אף אחד ובטח שלא הבגדים במקלחת
לא יכולים לאיים עליו..
ואז...
הפלא ופלא..
כבר אין כעס..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

זו דוגמא לאיך זה עובד
וזה בדיוק מה שנעבור יחד בוורקשופ לעיבוד כעסים,
"איך לדבר כך שהוא יקשיב }{ ?"



** גם נבין את התמונה הרחבה,
    בין היתר-
    למה נמשכנו דווקא לבני זוגנו,

** גם נבין למה התקשורת שלנו מלאה מוקשים
    ומהם המוקשים
    כדי שנוכל לנקות אותם מהדרך

** וגם נעבור תוך כדי שידור
    תהליך של עיבוד הכעס
    וכל התכנים שהוא מסתיר מתחתיו

כדי שאותו הדבר שמפעיל אותך
יהיה שקוף עבורך,
לפחות רגשית לא יפעיל אותך
ותוכלי לבחור בצלילות איך להגיב לגביו:

להשאיר לו את הבגדים/
לקחת אותם לסל הכביסה/
לבקש ממנו - לא ממקום מטיף ונוזף - פשוט לבקש/
ועוד אינספור אפשרויות
שהכעס כשהוא בוער בנו,
מעוור ומסתיר אותן מפנינו..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מדובר בסדנא אינטרנטית קצרה
(כשעה וחצי)
בה רואים ושומעים אותי בשידור חי
(ויש הקלטה למי שלא נוכח)

לא רואים את המשתתפים האחרים 
כך שהיא אנונימית עבורכן
יש אפשרות לשאול לפני/ תוך כדי/ אחרי הסדנה
ולקבל ממני התייחסות

חלקה אינפורמטיבית,
חלקה תהליכית עם הנחייה 
כולל שאלות כאלה שהתשובות עליהן
יובילו לפענוח המפה האישית שלך
סביב כעס

• מה (במיוחד) מעורר אותו?
• מה נמצא מתחתיו?
• מה ה patern  הישן?
• ומהו הנתיב החדש אותו את רוצה לאמץ?

כל זה
בשעה וחצי
מלאה בתוכן
ובתהליך עצמתי וטרנספורמטיבי.

אגב-
אם את לא יכולה להיות נוכחת ב 5.2.19 ב 21:00,
אין שום בעיה!
ההקלטה תהיה לך אפקטיבית בדיוק באותה המידה.

נרשמים כאן!

מיד אחרי ההרשמה,
תקבלי שאלון שיאפשר לָסְבָךְ סביב הכעס
להתחיל להיפרם

מחכה לך,

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן

איך להצליח לדבר }{ במקום לריב?

"קודם תלמדי לשלוט בהתפרצויות שלך, אחר כך נדבר..."

הוא } שלא יכול לסבול צעקות, מסנן בכעס..

ואז, כמו בכל פעם שהיא וְלוּ במעט מרימה את הקול,

הוא מיד מסתגר ולוקח צעד לאחור,

נאלם בשתיקה רועמת

וזהו, אין עם מי לדבר.

הוא לא מודע לזה שהשתיקה שלו

אלימה באותה המידה של הצעקות שלה.

אולי הווליום שלה שונה

אבל ה"טעם", ה"תוכן", לגמרי דומה.

הוא נוקט במה שנקרא "פאסיב אגרסיב"

היא לעומתו מורגלת להוציא החוצה,

(אכן, זה ה "אגרסיב" בכבודו)

שניהם צודקים באותה המידה

כל אחד מנקודת מבטו,

כל אחד מהם לא נעים לַאָחֵר

באותה המידה,

וגם,

שניהם נוקטים בדרך שמחמירה את המצב.

שניהם נתונים בשליטתו של הכעס

בין אם הוא מוחצן או מופנם.

וכל עוד זה המצב,

הם הולכים לכיוון ההפוך מזה שמוביל

לשלום, לשקט ולשלווה.

ולא..

אני לא מתכונת שמה שיוביל לשלום הוא ויתור,

או פשרות,

אינני מאוהדי התפיסה ש:

"בזוגיות צריך להתפשר.."

בטח שלא מתכוונת שצריך ללמוד להתאפק,

כי כל מי שניסה להתאפק בחייו,

כבר בטח גילה שעוד קצת ועוד קצת מן האיפוק

בונה מתח נפשי ופיזי שהולך וגדל בתוכנו

ומייצר חומה שהולכת ונבנית בינינו {  }

עד שמגיעים לסף היכולת "לבלוע"

ואז... מתפרץ מתוכנו הר געש

שמפתיע אפילו אותנו.. המתפרצים..

אז לא ויתור וגם לא איפוק,

לא נימוס, ולא "לנסות להבין את הצד השני",

לא לשנות פרשנויות,

ואפילו לא לטעון לקו זכות -

אף אחד מאלה

לא יהיה מה שיביא מזור

ויוציא אותם ממעגל הכעס והתסכול.

חלילה, אין לי כוונה להקטין מחשיבותם של אלה,

כל אחד מהם כבודו במקומו מונח

ועדיין...

הם כשלעצמם

לא יכולים להיות הבסיס לשינוי המצב.

גם לא טכניקה או נוסחא של "איך לדבר"

ובאילו מילים להשתמש

גם זה לא יספיק בפני עצמו.

אם לא התייחסנו לדבר הקריטי באמת-

למה שנמצא מתחת לפני השטח!

זה כמו שאלה הרשומים מעלה הם קצה הקרחון

אבל אם לא התייחסנו לקרחון עצמו

הם בטלים בשישים ואין להם כוח לשנות את המצב

כי על מנת ליצור בסיס יציב

הכיוון הוא הפוך לגמרי –

במקום החוצה (לוותר לו, להיות מרוכזת בצרכים שלו, לפרש אותו...)

הכיוון שיוביל לנינוחות ושלווה

הוא פנימה:

לזהות את החלקים עליהם מכסה הכעס,

לעבד,

לשחרר,

ולמצוא את הדרך למלא את הצורך,

אותו הצורך שכשלא סופק- בנה כעס.

ואז...

כשאנחנו מלאים ומסופקים,

נקיים מהכעס והתסכול שפורקו,

אז, מתוך חיבור לעצמנו,

נוכל להיעזר במילים שמייצרות חיבור לאחר,

נוכל באופן טבעי לתת פרשנות לכף זכות לסיטואציות,

להבין את הצד שלו,

להתחשב זה בזו

ולרוות נחת מביחד מפרגן ואוהב.

מאחר והכעס מבעבע בתוכנו

ומזיק לנו פיזית ונפשית

ולא רק למערכות היחסים שלנו

(גם אם אני צודקת :-)...

יהיה לי נכון לעבד אותו

כדי שאוכל להביא את עצמי מתוך שקט

ובאמת לדבר, במקום שוב ושוב לריב על אותו הדבר.

כי כשהכעס זורם בנו

המוח האחורי, (הוא המוח הפרימיטיבי ההישרדותי שלנו) לוקח פיקוד

מה שאומר שרוב הדם זורם לשם

מה שאומר שהחלק החושב של המוח פחות פעיל

מה שאומר שתכל'ס...

כשאנחנו כועסים אנחנו פחות חכמים (בלשון המעטה מנומסת)

אז כדי שתוכלי להוביל את עצמך ואת שניכם

מתוך שקט

ובחכמה

לשיחה ממקום בו שניכם מסופקים ושמחים

אני מקיימת את הסדנה האינטרנטית הקצרה:

"איך להצליח לדבר }{ במקום לריב"

לא, אל דאגה,

אני לא מתכוונת למכור בה כלום,

אלא להעביר בה ערך נטו!

100% של תוכן + תהליך טרנספורמטיבי

כזה שאת יוצאת ממנו נינוחה

ועם כלים ותובנות

שמאפשרים לך להישאר רגועה

גם כשאת כועסת

ובזכותם אתם יכולים בפשטות לדבר במקום לריב.

להרשמה לוורקשופ האינטרנטי

איך להצליח לדבר }{ במקום לריב?

יש ללחוץ כאן

לחיים נינוחים ושמחים יחד,

ובברכת טו בשבט שמח :-)

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

נ.ב
למען הסר ספק אני שוב מדגישה,
אף אחד מהצדדים לא אשם,
גם אם טבעי יותר לשלוח לטיפול את זה שצועק... :-)
בכל אופן הכעסים גם אם הם מוחצנים וגם אם מופנמים
אינם בריאים לנו
ובוורקשופ התודעתי הזה 
נלמד איך לעבד ולהשתחרר מהם
ולהגיע למצב בו אנחנו מנהלים אותם
ולא הם אותנו
ומתוך כך, בין היתר נצליח גם לדבר }{ במקום לריב.

איך להישאר רגועה גם כשאת כועסת?

כמה פעמים קרה לך
שהוא { אמר או עשה משהו 
(או דווקא זה שלא אמר /עשה)
שהצליח כל כך לעצבן אותך,
שיצאת מכלייך..
וכל כך כעסת, שהכעס התפרץ ממך בלי שליטה
והוביל לכעס שלוֹ 
ובאופן בלתי נמנע למריבה נוספת ביניכם..

הבעיה, (שהינה גם הפתרון) היא
שלבן הזוג שלנו יש גישה ישירה 
לעומק העומקים שלנו,
כמו קרן לייזר למקומות הכי פגיעים שלנו,

אנחנו נמשכים לאנשים כאלה
שיש להם ה"מפתח" לטריגרים שלנו,
בלי שהם מודעים לזה בהכרח
וגם בלי שאנחנו..

זו בעיה, כי כשהם לוחצים שם -
זה עשוי להקפיץ אותנו מ 0 ל 100,
להוציא אותנו משיווי משקל
ולעורר תסכול רב, כעס, מרמור וכאב...

יחד עם זאת, זה גם הפתרון 
כי זו הדרך בה מתבררים לנו 
המקומות הלא פתורים שלנו
והופכים יותר נהירים לנו מאי פעם,
כך שאנחנו יכולים לעבד ו"לנטרל" אותם 
ולהפוך אותם לפחות ופחות לחיצים.
(לו רק אנחנו יודעים איך)

ואז... 
כשהם פחות ופחות לחיצים,
נוכל ליהנות מהגישה הישירה הזו -
שיש לנו אחד אל השני
וליצור חיבור אמיתי
מלב אל לב

לא דרך מנגנוני ההגנה,
שאין לנו ברירה אלא לייצר ולהעמיד אותם בינינו
כל עוד הגישה אל העומקים שלנו
כל כך זמינה לו {,
ולנו... אין דרך התמודדות אתם,

אלא חיבור מזין,
עם פחות ופחות כעסים
ויחד עם זאת יהיה החיבור רגשי, 
מודע לרצונות ולצרכים-
כל אחד של עצמו ומתוך כך
גם לאלה של האחר.

לא מתוך זהירות ומרחק
ששומרים אותנו מוגנים מפגיעה
(לכאורה, כי בכל זאת... 
הוא { הרי מצליח להפעיל את הטריגרים מידי פעם)

ובאותה הנשימה 
"מוגנים" ומרוחקים גם מהאהבה, משמחה, מהחיוניות... 

מצב בו אנחנו מפסידים משני הכיוונים:
מחד הריחוק שזה יוצר בינינו,
ומאידך המחיר של ה"הגנה" הזו
שלמעשה "שומרת" אותנו בלב סגור
ובתחושה של חיוּת דהויה, 

אלא... 
חיבור מלב אל לב

כל עוד אנחנו לא יודעים אחרת,
הכעס בא להגנתנו.
זהו מנגנון הישרדותי
שנותן לנו אשליה של אונים,
מן תחושה של חוזק
(שמכסה לכאורה על הפגיעות המתקיימת בתוכנו).

בתוך קשר זוגי כשלבן הזוג גישה ישירה לעומקי,
הכעס הוא אחד מכלי ההגנה שלנו,
והוא נחוץ כל עוד אנחנו במוד הישרדותי.
כל עוד לא למדנו אחרת.

העניין הוא,
שלא רק שהכעס לא באמת עוזר,
הוא אף מפריע
ולא פעם הכעס הוא זה
שמפריד ומרחיק אותנו זה מזו.
לא רק שהורס ומחריב את המרחב שבינינו,
הוא מזיק לנו נפשית ופיזית.

לעומת זאת...
תארי לך איך זה נראה...

כשאני יודעת איך לעבד את הכעס,
כשאני מבינה מה מפעיל אותי
ומפעילה טכניקה פשוטה לעיבוד כעסים,
בכל פעם שהוא עולה...
(כך שאני מנקה עוד ועוד שאריות שלו)

אז...
קורים ניסים ונפלאות:
אני מבינה מה הצורך עליו ישב הכעס שלי
ואז אני גם יכולה למלא אותו,
קודם כל ממני אלי
ואחר כך גם לבקש ממנו, 
באופן שיש הרבה יותר סיכוי לקבל

בנוסף לכך,
בפעם הבאה
(בעקבות עיבוד הכעס) 
אני מגלה לתדהמתי
שאותו הדבר שפעם הוציא אותי מדעתי
והגבתי אליו אוטומטית בכעס מתפרץ,
פתאום מרגיש אחרת,

פתאום,
אני בבחירה
ויש לי אינספור אפשרויות לתגובה,
כזו ששומרת על המרחב האישי והזוגי שלנו.

אז...
חווית החיים אחרת לגמרי,
של שקט, ואיכות ונינוחות שמחה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;

הכעס כמו בא להגן עלינו
אבל בעצם הוא כלי משחית...

ככלי הישרדותי - יש לו הכוח לעזור לנו
ובמצבי הישרדות הוא לא פעם נחוץ עד הכרחי.

אבל המרחב הזוגי, האוהב 
דורש תודעה איכותית
ולא מסתפק בכזו הישרדותית.

האהבה זקוקה למרחב 
שיאפשר לתדר הגבוה שלה להתקיים בו

על מנת ליצור מרחב כזה,
חשוב וקריטי לדעת לעבד כעסים,
להתנקות מה patern ים שאימצנו לאורך השנים
שאוחזים בכעס ככלי,
ולמצוא דרכים מזינות יותר
לבטא את הצרכים שלנו
כאלה שמאפשרות לחיבור 
ולאהבה להתקיים במרחב שבינינו.

במיוחד לשם כך
אני מקיימת הדרכה אינטרנטית -
וורקשופ תודעתי 
בו נלמד בדיוק את זה!

תוכלי להבין מה קורה לך בזמן כעס,
מה הוא בא לשרת עבורך, (או לפחות מתיימר לכך)
מהן נקודות התורפה שלך?
ובעיקר- 
נלמד טכניקה פשוטה ועצמתית לעיבוד כעסים.

נתמיר את הרגשות והתפיסות שהתקבעו בנו
כדי שתוכלי לייצר נתיבים חדשים במוח
שיאפשרו לך להתנהל בתוך החיים,
כשאת מיטיבה עם עצמך ועם מי שסביבך

פחות ופחות כעסים,
יותר ויותר אהבה ❥❥❥

להרשמה ושריון המקום שלך 
לחיי איכות בהם הכעס לא מנהל אותך
לחצי פה

רגע...
לפני שאת לוחצת,
אגלה לך סוד...

למעשה אני מכינה לך 
סדרה של 3 מפגשים חודשיים
(לא חייבים להירשם לשלושתם למרות שממש כדאי :-)

כל מפגש הנו מעין וורקשופ תודעתי ממוקד נושא
הראשון בנושא כעס
השני סביב אשמה
השלישי סביב אמון

המפגשים יתקיימו אחת לחודש
כשכל אחת יושבת בביתה, 
בנוחות מול המחשב שלה
וכולנו ביחד מחוברות להנחיה אותה אעביר
בנושא החודשי.

כעס, אשמה ואמון
הינם נושאים מאד משמעותיים אם לא 'ה'...
שככל שנשתחרר מהתפיסות התפוסות בהקשרם,
כך החיים ירגישו יפים ונעימים יותר,
כך הקשר הזוגי ובכלל מערכות היחסים שלנו 
ילבלבו ויפרחו.

עלות של שיחה אחת הינה 123 ש"ח
אם מתחייבים לכל 3 המפגשים,
העלות היא 300 ש"ח בלבד. (אפשר ב 2 תשלומים)

ו... אל דאגה
גם אם לא תוכלי להגיע בזמן המפגש
תהיה הקלטה שתפורסם לנרשמות
יום יומיים אחרי המפגש.

אל דאגה 2:
בנושא הטכנולוגי
לא נחוץ כל ידע טכנולוגי,
מעבר ללחיצת כפתור להאזנה לשיחה,

להתראות במפגש הקרוב!

לחיי חיים משוחררים מכעסים ומאשמה,
חיים שמבוססים על אמת ואמון
אמן!

גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן.