חפש בבלוג זה

יום ראשון, 30 בינואר 2022

הצצה לתערוכה מופלאה (דרך העדשה שלי)

בהחלט רבים וטובים הקדימו אותי

וביקרו, כתבו וצילמו את רשמיהם

מהתערוכה - הרטרוספקטיבה המופלאה בעיני 

של יא יוי קוסמה במוזיאון תל אביב


ובכל זאת, כל כך נהניתי... שזה גולש ממני לכאן


חודשיים וחצי אחרי שהזמנו כרטיסים (!! ככה זה מבוקש.. :-))

ועוד לילה שלם של חלומות מטרידים -

אם אצא חיובית או שלילית בבדיקת האנטיגן

כדי שאוכל לקבל תו ירוק ואישור כניסה למוזיאון,

כן, אני מחלימה ותיקה מידי ולא מחוסנת..

וכן.. עוד אחד מהחברים של הבן שלי התגלה כמאומת בימים האחרונים

והפעיל את סחרחרת המתח לפעולה בפעם הטריליון...


וכנגד לא מעט סיכויים 😅

יצאתי נרגשת לדרך כשבידי הסלולרית אישור "שלילי" מוסדי,

לאחת התערוכות המדוברות לאחרונה 

שחולשת על מרבית מהשטחים של המוזיאון

ומשאירה את העיניים פעורות ולא פעם גם את הפה

ומטלטלת את כל החושים בחווית אינסוף, היעלמות ואחדות שובות ומרגשות

באופן שמשאיר את אדי ההתרגשות גם אחרי שיוצאים משם

והנה - אני שעדיין על האדים - נותנת להם להתאדות לכאן עכשיו

והפעם אני נותנת לתמונות בעיקר לדבר : 

טוב, לא לגמרי, מוסיפה כמה מילים ליצירת ההקשר -

לאורך כל התערוכה כמו גם בתמונות הללו -

מוטיב החזרתיות מלווה את היצירה של האומנית

וזה מוכפל בעשרות מונים ומועצם כשהמיצג שממילא מורכב מאינסוף פריטים

וביחד אתו גם אנחנו הצופים - משתקפים במראות מכל עבר


מה שמוביל אותי למחשבה:

כמה פעמים קורה לנו שאנחנו מרגישים שאנחנו במעגל סגור...

שוב באותה הנקודה בדיוק... כאילו לא זזנו מילימטר...

זו האסוסיאציה האישית שלי כמובן -

שמזכירה לי מה שקורה לנו מול תסכול, 

לעומת מה שקורה לנו כשאנחנו בתהליכי התפתחות וריפוי -

אז - אנחנו נעים בספירלה, ואמנם עשויים לפגוש מצבים דומים...

אבל הם פחות עוצמתיים, 

בתדירות נמוכה יותר ויותר, 

ואנחנו פחות ופחות מזדהים אתם



(מן הסתם ישנם מסרים עמוקים נוספים שמועברים ביצירות,

כמו למשל - ואולי זה מה שעבר לך בראש - בתמונה מעלה 

יא יוי קוסאמה פיסלה מצרף של המוני פריטים דמויי פאלוס 

כשהיתה עסוקה במיניות אולי לא מעט בהשפעת התקופה -

שנות ה 60 , אז חיה בארה"ב)

התערוכה מספרת חלק מסיפור החיים המרתק של אישה מלאה בחזון ובחזיונות.

אם זה מסקרן אותך.. כדאי להגיע למוזיאון ולקבל אותם ממקור ראשון :-)

כי הפעם, כמו שהבטחתי - אני משתדלת להשאיר לתמונות לדבר בעד עצמן



ומסתפקת במראה עיניים דרך הצילומים:


אם שמת לב :-) אני פה מציצה במרכז התמונה אל תוך המראה ומצלמת 👆
זה חלון לאחד מחדרי המראות המשגעים בתערוכה.

ואלה הם כמה ציורים בודדים מתוך עשרות ציורי ענק
שפזורים על הקירות הגבוהים של המוזיאון
ומייצרים יחד מרבד מהמם של צבע ו~או מרקמים 👇


כן.. זה אינסוף פרצופים במצרף שמאחד ומעלים בו זמנית

~~~~~~~~~

וגולת הכותרת (או אחת מהן כי באמת קשה לבחור..)

היא המיצג שהאמנית יצרה במיוחד לתערוכה הזו -

כשהיא - אני רק שמה את זה פה - בת 92 (!!) ויוצרת מאז שהיא בת 5 


או כפי שזה נראה מקרוב:

ועוד קצת כי חבל לי להשאיר את כל הטוב הזה רק לעצמי...





מרגישה שהאדים שגלשו ממני התאדו למקום ראוי :-)

ולא... זה לא ספויילר, זה לא מתקרב לדבר האמיתי,

זה כמו שאי אפשר להשוות את ההבנה בשכל

להרגשה של הדברים כשהם מגיעים אל הלב -

בטח יש לך חוויה כזו בחיים שחשבת שאת מבינה משהו

אבל אז פתאום זה קרה לך והבנת כמה לא הבנת קודם...

אז - כזה.

(אבל זה אולי לפוסט בפני עצמו..)

בקיצור - שווה לרוץ ולראות בגודל המקורי!


מאחלת לנו שבוע נפלא!

וששגרה מבורכת בשקט (לפחות יחסית לעכשיו)

תחזור לאזורינו 

אמן


שלך,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך 


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

                  פה בשבילך במגוון דרכים:
  • איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? תהליך מוקלט בוידאו עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה. פרטים נוספים בלחיצה כאן
  • פגישות פיזיות/ Skype~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

איך לדעת למי להקשיב? לגוף? לרגש? לרציונל?

נולדתי ילדה מאד רגישה וככזו בכיתי מלא, ו.. זה הכי טבעי, שהרי בתחילת חיינו, יש זרימה טבעית ואינסטינקטיבית - כואב/ מציק? עולה בכי כדי שאלוהאמא...