חפש בבלוג זה

יום שבת, 11 ביוני 2022

מהי אינטימיות עבורך?

 "יצאתי מאד פגועה מהנישואין שלי.."

היא סיפרה (בין היתר) תוך כדי ששוחחנו 

על הניסיונות הנשנים וחוזרים - שלא משביעים את רצונה מאז -

לבנות מערכת יחסים מיטיבה עבורה.

כבר שנים שהיא בתוך החיפוש הזה

וכל פעם מחדש היא נפגעת,


תמיד יש משהו שלא מספיק טוב לה,

פחות מידי או יותר מידי,

מן טעם של פספוס 

והיא כבר כמעט על סף ייאוש. 


כשהביטה על תמונת הילדות שהביאה כמה שבועות לפני, 

אמרה שהיא רואה בילדה שבתמונה את היכולת לקבל שהיתה לה אז,

את הפתיחות והנגישות הפשוטה ללב.

ומה שהיתה רוצה להחזיר לעצמה - זו היכולת ההיא להיות בנוכחות ובחיבור

שהיתה לה כה זמינה כילדה,

כך שתוכל כבוגרת ליצור חיבור וקרבה בעיניים פקוחות -

אינטימיות.


ולמרות שזהו הרצון שלה, 

המציאות מפגישה אותה עם אכזבות חוזרות ונשנות...

~~~~~~~


לרוב, כאשר מתקיים פער בין הרצון שלנו

לבין מה שקורה לנו במציאות -

זה סימן שישנו דיסוננס פנימי,

כלומר מחד - רצון ל X

ומאידך - אמונה פנימית שמשוכנעת שהרצון הזה "מסוכן" לנו.


למשל אם ניסיון החיים שלה

לימד אותה על בשרה כבר מהילדות

שקשר קרוב יכול להיות נעים אבל הוא גם מסוכן...

כי הקירבה הזו מאפשרת לָאחֶר גישה

וזה יכול מאד לפגוע.. (כשהוא לא רוצה/ כועס/ הולך...),


בהמשך לכך, יכול מאד להיות שיִיבָּנֶה מנגנון פנימי כזה

שיְיָצֶר מצבים בהם "מערכות יחסים ייכשלו",

למשל על ידי כך שתמצא את עצמה נמשכת לאנשים שאינם נגישים,

מצבים כאלה ואחרים ש "יגנו עליה"

בכך שלא באמת תתאפשר שם אינטימיות.


כך בעצם לצד האמונה הפנימית הזו שאינטימיות מסוכנת לה,

מתקיימת בה כמיהה עמוקה לקשר.


בעוד שהאמונה הזו השתרשה בזמנים בהם היתה חסרת אונים -

כלומר באמת הפגיעה נתפסה כסכנה כי אכן היתה כזו,

כל עוד היא מופנמת בה- היא ממשיכה לנהל אותה באופן לא מודע 

למרות שהיום היא בוגרת ומעצם כך בעלת אונים. 


כל עוד התכנים הללו סמויים,

וגם אם גלויים -

כל עוד הם חיים ובועטים בנו -

סביר להניח שהתסכול יימשך


יחד עם זאת,

ככל שתתיר את הקשרים הללו,

ככל שיִיוָוצֶר חוסן פנימי ש"יבין" שהיא בעלת אונים -

בוגרת שמנהלת את העולם הפנימי שלה,

תפשיר מחדש האפשרות להביא את עצמה גלויה ונגישה

ותיווצר הסכמה להיות בתוך קשר בלב פתוח

למרות שהאהבה פוגעת

ולא בתנאי שלא תיפָּגָע...

~~~~~


הפעם יצאנו לתרגיל צילום 

בו נדרשה להרשות לעצמה להרגיש את הכמיהה שלה לאינטימיות

ולצלם אינטואיטיבית מה ש"קורא לה"


זו היתה התמונה הראשונה שצילמה:


"זה היה פה גם בפעם הקודמת? "

היא שאלה בפליאה כשיצאנו לחצר ו.. צילמה.

כשהתבוננו בתמונות הסבירה שהגדר הזו מייצגת בעולמה הפנימי 

את המחסום שמונע חיבור,

כובלת מאד בהרגשה שלה,

מה שלא מאפשר עבורה אינטימיות.


יחד עם זאת יכולנו לראות תנועה

וגם שיש בגדר הזו מעברים בין המוטות

אותם היא שואפת להרחיב 


המקלות האלה גם מייצגים את סימני השאלה והספקות הרבים שלה, הוסיפה

"אוהב?" /  "לא אוהב?"

את הצורך באישור הסביבה והחיפוש התמידי שלה בקולות החיצוניים.

עברנו לתמונה השנייה:


עליה אמרה: "זה ההיפך מאינטימיות."

כאן הם (הצינור במשל ובני הזוג בנמשל) מטילים צל אחד על השני,

יש פה הסתבכויות - כל אחד עם עצמו וכל אחד עם האחר

וכל זה על מצע של יובש וצחיחות.

משהו סטטי ולא מתפתח.

זו התמונה ב 3 שצילמה:

גם בה אין אינטימיות.

יש כפייה,

אחד חותך את השני

אפילו אלים בתחושה שלה

הצילום הזה מבטא את החשש שלה

ממצב בו תאבד את עצמה בתוך קשר,

מביטול עצמי.

כזה שהתעוררה ממנו כמתוך חלום בלהות כשהתגרשה

עד שאספה את עצמה חזרה אליה..

כל כך בטבעיות אנחנו - בעיקר הנשים אך לא רק -

מבטלות את עצמנו בתוך קשר זוגי..

וזו - איננה אינטימיות

על מנת להיות באינטימיות עם האחר -

עלינו להיות ראשית באינטימיות עם עצמנו

מה שביטול עצמי מן הסתם לא מאפשר...


תמונה 4: 

בה צילמה את ערימת העלים הזו

שמייצגת - כך אמרה - את בליל המחשבות שלה אודות אינטימיות.

ערבוב והטעיית התפיסות

שמייצרות חוסר בהירות לגבי מהי באמת אינטימיות

ומהו באמת הרצון שלה?

הכמיהה שלה להיות באינטימיות -

לא מתוך פחד להיות לבד,

לא כי צריך או מקובל,

לא מתוך החוסר...


ואז הגיעה התמונה ה 5:

זו שמיד כשהוקרנה על המסך,

נפתח לי משהו בלב,

כאילו קורנת ממנה שמחה, כך הרגשתי אני.

והיא תיארה:

זו אינטימיות.

יש פה קרבה,

מגע, (משיק ולא מתערבב)

הישענות הדדית - של תמיכה

קָשיבוּת

זה - להיות בחיבור.

מה שנותן לה תחושה של בטחון והגנה.

~~~~~


כך, בצילום אינטואיטיבי של 5 תמונות 

נפרס בפנינו עולמה הפנימי

5 תמונות שבכוחן ליצור בהירות ויזואלית רגשית

שעזרה למילים להישלף ולהתנסח לְרעיון,

שמחליף את התפיסות המעכבות 

בכאלה שמקדמות אותה לעבר הכמיהה לחיבור

אמן!

~~~~~~


סדנת תרפיה באומנות הצילום

מאפשרת למשתתפים לספר את סיפורם

ונותנת הזדמנות להבעת רגשות ומילים

באמצעות צילום ותמונות בשילוב כלים טרנספורמיביים נוספים,

מעבר לכך שכל זה קורה בעונג צרוף...

~~~~~~~

והנה הצצה אלי:


זה מה שצילמתי אני אתמול, 

בתוך תהליכי העיבוד של האובדן האישי שלי,

שמלווה בעצב ובגעגועים

השזורים בפחד מהסוף - זה שהראה את עצמו בלי שהייתי מוכנה לו...

(אם זה משהו שאפשר להיות מוכנים לו בכלל...)

~~~~~


ומכאן בברכת ימים יפים

ושנצליח לייצר לנו יציבות יחסית בתוך תנועת החיים,


גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


               פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:
  • תהליך אישי מוקלט בוידאו  עם כל התכנים והכלים שקריטי להכיר להכלה וטרנספורמציה איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום?  . פרטים נוספים בלחיצה כאן
  • פגישות פיזיות/ Skype~ Zoom בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם




3 תגובות:

איך לדעת למי להקשיב? לגוף? לרגש? לרציונל?

נולדתי ילדה מאד רגישה וככזו בכיתי מלא, ו.. זה הכי טבעי, שהרי בתחילת חיינו, יש זרימה טבעית ואינסטינקטיבית - כואב/ מציק? עולה בכי כדי שאלוהאמא...