על פערים בחשק המיני 🔥🔥

מעצם היותנו שניים,

כל אחד עם האחרוּת שלו,

בין היתר יהיו בין בני זוג פערים בחשק המיני.

כך שמעתי את דר' שנארץ -זכרו לברכה- אומר כעובדה נתונה

בסדנה שהעביר לפני כמה שנים

וזה לגמרי הגיוני מעצם היותנו שניים.

לפעמים הפערים יהיו גדולים יותר,

לפעמים פחות,

לפעמים יעלה רצון מאחד מבני הזוג

בזמן שהאחר ירצה פחות וכו'..

כך או כך טבעי והגיוני שיהיו פערים (גם) בחשק המיני בין בני זוג

השאלה היא, 

האם יש מה לעשות בנושא על מנת לצמצם אותם?

ומה?

והפעם אני רוצה להביא זווית נוספת להסתכלות על הדברים

שתאפשר לנו הצצה וגם - אולי אפילו כיוון לצמצום הפער

כפי שכתבתי בפוסטים האחרונים, 

כילדים - אלא אם הורינו היו מלאך - 

(במרומז או במפורש) קיבלנו אהבה בתנאי -

בתנאי שנהיה ילדים טובים, 

בתנאי שנסכים אתם,

בתנאי שנענה על הציפיות שלהם - עוד הרבה לפני המעשים שלנו...

וכו' וכו'...

מה שמייצר כאמור 2 אפשרויות אוטומטיות ולא מודעות מצידנו:

האחת:

לגדול להיות מרָצֶה כי אז יאהבו אותי (לא באמת אך זוהי ה'הבטחה')

והשנייה:

להיות מתמרד - כי התנאי לאהבה מקומם אותי

ואני רוצה שיאהבו אותי למרות שאני לא עושה מה שהם אומרים -

גם זו מן הסתם ציפייה שטומנת בחובה אכזבה...

~~~~~

בנוסף ובמקביל בלי ועם קשר,

מעטים המסרים המחנכים למיניות בריאה בתרבות שלנו.

ואם בכלל מתייחסים למיניות -

לרוב ההתייחסות תהיה כאל משהו מלוכלך ובזוי.

באופן גורף נשים חושניות לא פעם נתפסות כזולות 

(וחופשי אפשר להחליף את הל' ב נ'...) 

ועוד הרבה לפני גיל הנערות, 

סביב גיל 3 בו ילדות מגלות עונג כשהן נוגעות בעצמן,

לרוב יקבלו מסר כמו "פויה, זה מלוכלך, לא לגעת שם"

שוב, עם מילים מרומזות, בלי הסבר ברור,

כשהמסר הברור הוא "אסור"

מאידך ילדים בנים מחונכים להתנתק מהרגשות שלהם 

כשהמסר הנפוץ "אל תבכה, מה אתה ילדה??"..

ואחר כך סביב גיל ההתבגרות מפסיקים לחבק אותם,

מה שיוצר וואקום והצמדה ישירה בין חיבוק או מגע רך למיניות

ושוב המסר הכללי התרבותי הוא של "אסור" ו "מלוכלך"

~~~~~

כל זאת עשוי לייצר מצב בו

בלי קשר לאיכויות האינהרנטיות שלי כבן אדם -

אם אני מְרָצָה - אני עשויה להתנתק מהמיניות שלי,

כדי להתאים את עצמי לציפיות החברה ~ אבאמא.

ולסירוגין אם אני מתמרדת -

אני יכולה לקחת את עצמי לקצה השני ודווקא 

להקצין את החיבור למיניות שלי.

דרך אחרת להסביר 'התמרדות' בהקשר הזה תהיה - 

שלא פעם איסור -

דווקא מגביר את הרצון והסקרנות.

יש יגידו שהמקור של אובססיות מיניות הוא באיסורים הללו.

(אגב, לעניות דעתי היהדות מקדשת את המיניות.

את מיניות האישה ואת המרחב המיני המקודש של בני הזוג.

עד כמה שאני מבינה מקורם של המסרים האוסרים הוא בנצרות)

ופה אני חוזרת לפערים בחשק המיני בין בני זוג

ששווה לשים על מהותם סימן שאלה :

לבדוק עד כמה הם באמת אינהרנטיים אם בכלל...

ולהתקרב תוך כדי שיחה וחקירה מילולית וגופנית

אל המקום המדויק הנכון והבריא לכל אחד

שלרוב יהיה פחות קיצוני כלומר יתגלה כפער קטן יותר בין בני הזוג.

כי כשאני מרצה - אני עושה מה שהם רוצים

וכשאני מתמרדת אני עושה מה שהם לא רוצים!

באף אחד מהמקרים אני לא עושה מה שאני רוצה

ולא רק בהקשר של עשייה - שני אלה מרחיקים אותי מעצמי

ומהמקום המאוזן והבריא לי.

~~~~~

אנחנו נמשכים לאנשים שמזכירים לנו

את מי שאנחנו באמת אבל למדנו להאמין שלא

או במילים אחרות אנחנו נמשכים למי שמממש באופן גלוי ובוטה (כהתמרדות)

את החלקים שאנחנו למדנו להקפיא (כריצוי)

(אגב אם היה ספק... אנחנו לא פעם גם מרצים וגם מתמרדים)

זאת אומרת ש:

זה לא שאחד מאתנו טוב והשני רע

זה לא שאחד מאתנו אשם והשני צודק

גם לא שאחד מאתנו שפוי והשני לא

לרוב, אם היתה משיכה בתחילת הקשר,

אנחנו רחוקים באותה המידה מהמקום המאוזן לנו

רק לכיוונים שונים

במילים אחרות ובהשאלה:

אם כהתמרדות התרחקתי מעצמי ימינה,

אני עשויה להימשך למי שכמרצה התרחק מעצמו שמאלה

בהתחלה הכיוונים ההפוכים הללו יתנו לנו אשלייה של השלמה זה את זו,

אבל... עם התבססות הקשר והמחוייבות אלה יהיו נקודות החיכוך שלנו,

כולל פערים בחשק המיני ולא רק.

אבל (!)

כשאנחנו מבינים שיש לנו פה בעצם תזכורת,

מן סמן דרך שבא להזכיר לנו את האפשרות לנוע לעבר עצמנו

אז זה כבר סיפור אחר לגמרי -

עם המשך ועוד לפני הסוף - טוב ממש.

על מנת שלא ניפול לאוטומט הרווח

לשפוט, לקבע בתבניות ביקורתיות ולבוז לאחר -

נתחיל בזה שנשים לב לשיפוטים שלנו,

לתבניות הביקורתיות שיש לנו זה אל זו:

"הוא כזה"... ו"היא כזו".. למיניהם

וכהתחלה - נשים בסופן סימן שאלה במקום סימן קריאה.

נכון..., סביר להניח שאלה מפעילות אותנו

ושווה כמובן לבדוק למה ולרפא פנימה

אך זה נושא שפותח שביל צדדי שהוא עולם ומלואו.

לעניינינו - 

נזכור שבמהות יש לנו איכויות נפלאות ולב של זהב

ואל מול האופי האינהרנטי שלנו

יש לכל אחד מאתנו מערכת הרגלים והתנהגויות (הישרדותיות לרוב)

שאותן אנחנו רוצים לבדוק ולדייק

כיוון שלא פעם אם לא למעלה מכך - מקורן בצורך שיאהבו אותי

ובהרגל לרָצוֹת או להתמרד

שהרחיקו אותנו מעצמנו

כשאנחנו מבינים שהקונפליקט עם בן הזוג

מטרתו להזכיר לנו את האזורים בהם התרחקנו מעצמנו שלא לטובתנו,

הוא הופך להיות כמו תזכורת עבורנו להתקרב בחזרה. 

להניח סימני שאלה פנימה (למרות הפיתוי הגדול לתקן את האחר...)

ולחזור לרצון הלב,

אז... אנחנו על דרך המלך !

ככל שנוכל להיות בסקרנות ובעיניים טובות הצמאות להבין -

את עצמנו וכן זה את זו,

כך נייצר לנו מרחב בטוח לצמוח בתוכו

ותהיה לנו גישה בהירה יותר אל האני האמיתי והגדול שקיים בתוכנו.

~~~~

לחיי השונות שלנו ❤

ו... כשאנחנו בהתבוננות הזו... 

לא פעם נגלה גם כמה אנחנו בעצם ממש דומים :-)

אז גם לחיי הדמיון ❤❤

(כמובן זהו רק רובד אחד בנושא וישנם רבדים נוספים רבים 

בתמונה הכוללת כשאנחנו מנסים להבין מה פשר הפערים בחשק המיני 

מעבר לפערים הטבעיים שנובעים מהשונות האינהרנטית שלנו)

פה בשבילך,

ואם יש משהו לא ברור מספיק,

או אם סתם בא לך להגיב -

אשמח לקרוא בתגובות מטה. (אפשר גם אנונימית)

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן

ובראש ובראשונה זו שממך אליך

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

          פה בשבילך במגוון דרכים נוספות:

אפשר בלימוד עצמאי בקורס דיגיטלי: 

• איך לעבור את הקיץ בשלום? קורס מעשי on-line  לזוגות   - פרטים נוספים בלחיצה כאן
• 
  
• איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line    . פרטים נוספים בלחיצה כאן

ואפשר גם בפגישות פרונטליות:

• פגישות פיזיות/ Skype ~ Zoom . בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם

• איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים? יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה. פרטים נוספים בלחיצה כאן