אחד הדפוסים המאד מתוחכמים שלי
שזיהיתי ממש לאחרונה,
מקורו בתפיסת ערך עצמי נמוך שהוטבעה בי -
בין אם כי הורי היו טרודים ולא פנויים אלי רגשית בינקותי,
בין אם אני זו שפירשתי את העומס שלהם כחוסר אישור שלי כילדה,
אולי כי נולד לי אח כשהייתי בת שנתיים, שלקח ממני את פיסת גן העדן,
או מעוד אינספור אפשרויות שיכולות להסביר חוויה הזו
לפיה 'אני לא מספיק'...
תפיסה זו לא רק שמוסיפה מרירות לטעם החיים שלי,
דחפה אותי בין היתר לסגל לי
מחד שקדנות ומצוינות על מנת להוכיח שאני בכל זאת שווה,
ומאידך וכאילו מנגד -
דחפה אותי בהפוך על הפוך להיות תמיד האנדרגדוג -
ובאופן סיסטמתי - הובילה אותי להערים על עצמי קשיים
כאילו כדי לשמר את חווית חוסר הערך:
כך למשל בצבא, אמנם התקבלתי להיות פקחית טיסה,
אבל אז, כשהודיעו לנו
שאנחנו הקורס הראשון עליו חלה תקנה חדשה שאומרת -
שרק מי שיצא לקצונה יוכל להיות אחראי משמרת -
אני - כאילו דווקא -
החלטתי להוכיח שאצליח להיות אחראית משמרת
בלי לצאת לקצונה (!)
ולא יצאתי לקצונה רק בשביל להוכיח זאת..
וכאילו ראיתי כי טוב, כי אכן הייתי אחמ"שית ללא מילוי התנאי,
אחרי שנים, (כל זאת באופן לא מודע כמובן) -
מצאתי את עצמי עובדת שנים רבות ובהצלחה יתרה כמנהלת תפ"י,
(שזה תכנון ופיקוח על היצור),
כשבאמתחתי תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ויפנית
(לא, לא קשור בכללללל)
וגם פה אמנם הצטיינתי בתפקידי
אבל הייתי מתוגמלת לפי ההשכלה ולא בהתאם להצלחה שלי...
כך שכאילו ניצחתי את המערכת,
אבל למעשה הובסתי, לא לפני שהותשתי מהניסיון התמידי להוכיח שאני שווה
הדפוס זה ממשיך ומלווה אותי עד היום
כשהטייטל החיצוני הזה שנותן את הגושפנקא - חסר -
(כתוצאה מהבחירות שלי כמובן, גם אם לא מודעות)
חוסר שמהווה מקור פעיל לערעור תמידי של הערך העצמי שלי.
אגב,
גם אם הייתי מכבירה תארים ומוסיפה טייטלים,
כל עוד זוהי חווית הערך העצמי הפנימית שלי,
זה לא היה מצליח לשנות אותה...
כי התפיסות המגבילות שלנו על עצמנו
בין אם לוקחות אותנו לקיצוניות אחת או לשנייה,
הן אלה שמייצרות (כמו בדוגמא) את המציאות.
במילים אחרות:
כל אמונה שתתקיים בתוכי - המציאות תוכיח לי שאני צודקת,
עי"כ שדפוסים שכאלה ישחזרו ויצדיקו אותה...
לכן החירות האמיתית -
שתאפשר לי לממש את עצמי בחופשיות -
מתחילה בשחרור האמונות השקריות הללו והתפכחות לעצמנו ועוצמתנו.
ורק מתוך בהירות וחוויה עצמית קרובה לעצמנו
המציאות תמשיך להוכיח לנו שאנחנו צודקים.
(הפעם בתקווה - בהתאם לאמונות החדשות)
אז,
נוכל לבחור באופן מדויק את הנתיב
ובעיקר -
נתנהל מאותו השקט והמלאות -
אותה שמחת החיים והסיפוק
שהופכות את החיים למסע מרגש.
שאלת השאלות אם כן היא:
איך עושים את זה???
כי כולנו מכירים את תחושת הזיוף, או ה 'כמעט',
אותו דיסוננס שקיים בין הידיעה שאני משהו גדול ושווה,
לאינספור האמונות המוטבעות בנו ומספרות לנו שלא..
או לא באמת, או לא מספיק...
אז הנה לנו שתי אפשרויות שמובילות לשם -
האחת - תרגיל התבוננות בכתיבה,
מאד פשוט, אבל יחד עם זאת סופר עוצמתי:
ניקח כמה דקות שקטות, עם דף ועט
ורצוי ביד הלא דומיננטית, נענה על השאלה:
מי אני ? או מי אני מאמינה שאני ?
כדאי לשפוך על הדף את כל התפיסות והאמונות שיש לנו על עצמנו
כשברקע, להחזיק - גם אם רק באחורי התודעה -
את זיכרון היותנו חלקיק נשמתי עצמתי, ללא גבולות, ללא מגבלות, אינסופי ונצחי
ו... לשים לב למתרחש בגוף ובתודעה...
השנייה - סדנת בוטיק:
לצאת לחירות מהתפיסות המגבילות
זוהי סדנה חד פעמית,
שמועברת כמעט באופן פרטני כי נהיה עד 5 נשים מקסימום,
בה אשלב כלים טרנספורמטיביים
שבכוחם להמיס ולהתיר קשרים והדבקות שקריות -
ניעזר בפוטותראפיה - צילום ותמונות,
להתחבר לתת המודע בדרך עוקפת שכל, יצירתית ומהנה
וכן בכלים אנרגטיים ייחודיים ועוצמתיים.
הסדנה תתקיים בניר ישראל -
בחצר ביתי,
בחול המועד פסח ביום שני ה 10.4.23
בין השעות 9:00-13:00
גלית אליאס
מומחית בהחזרת אהבות למקומן
ובראש ובראשונה זו שממך אליך
💓💓💓💓💓💓💓
~~~~~~~~~~~~~~~~
פה בשבילכם במגוון דרכים
- פגישות פיזיות~ Skype ~ Zoom .אישיות או זוגיות
- בלחיצה כאן אפשר להגיע לתיבת המייל שלי ונתאם
- אינטנסיב זוגי:
- איך להקפיץ את הזוגיות שלכם אלעל ביומיים?
- יומיים אינטנסיביים - בהם נפגשים פיזית
- ואתם לומדים את התיאוריה ואת הפרקטיקה.
- פרטים נוספים בלחיצה כאן
אפשר גם בלימוד עצמאי בקורסים דיגיטליים:
- איך לקום בבוקר בחיוך? קורס מעשי on-line לזוגות -
- פרטים נוספים בלחיצה כאן
- איך להשתחרר מכל פלונטר או הרגל ב 21 יום? קורס אישי on-line .
- פרטים נוספים בלחיצה כאן
בנוסף - חדש על המדף:
מתנה ליום ההולדת או ליום הנישואין -
סדנת יום זוגית (פרטית) בפוטותראפיה
שתדליק ותחזק את הניצוץ שביניכם
ותפעים את הלבבות באהבה 💓💝
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה